English | Francais

Search


שנת תשס"ה | שבת פרשת מסעי

מן הכהנים אשר בענתות

הרב יוסף כרמל

השבוע נמשיך לעסוק ב"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן" (ירמיהו א' א).
ירמיהו מכונה בפי העם בעקבות דברי הכתוב וחז"ל "נביא החורבן". לנו, במבט לאחור, אין כל ספק באמיתות נבואת החורבן שהתקיימה לצערנו במלואה. בימיו של ירמיהו השמעת נבואה מעין זו הייתה מוגדרת ככפירה בהשכנת שכינה בירושלים וממילא ככפירה באחד מיסודות אמונתם. כפי שנראה בהמשך, נבואה מסוג שכזה עלולה הייתה לגרום להוצאת משפט מוות על הנביא שניבא אותה. נבואת חורבן הייתה התרסה כנגד התפיסה של "הֵיכַל יְקֹוָק הֵיכַל יְקֹוָק הֵיכַל יְקֹוָק הֵמָּה" (שם ז' ז). תפיסה מוטעית זו מבוססת על רגל אחת של אמת כפי שחז"ל לימדונו כי מאז ימי דוד ושלמה שבנו את הבית "הנה זה עומד אחר כתלנו זה כותל מערבי של בית המקדש שאינו חרב לעולם" (במדבר רבה פרשה יא ד"ה ב). או כפי שחכמי האמת הגדירו "דאמר ר' יהודה מעולם לא זזה שכינתא מכותלי דמערבא דבי מקדשא" (זוהר פרשת שמות דף ה עמוד ב).
לאמת זו גם השפעה הלכתית והיא העומדת ביסוד פסקו של הרמב"ם האוסר כניסה, שלא בטהרה, לאזור העזרות ופנימה, גם לאחר החורבן: "אע"פ שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ... שאע"פ שחרב בקדושתו עומד" (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ז).
התפיסה כי בית המקדש יעמוד על תילו לעולם מפורשת גם בנבואתו של מיכה, שנאמרה כמאה וחמישים שנה לפני ימי ירמיהו. מיכה יצא בחריפות נגדה:
 "...וְעַל יְקֹוָק יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה: לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג' יא-יב).
נבואתו של מיכה נזכרת בספר ירמיהו:
"מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (ירמיהו כ"ו יח).
ציטוט זה הינו טיעונה של ההגנה במשפט ציבורי שנערך לירמיהו על שהעיז להינבא
 "כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב" (שם, שם ט).
התביעה דרשה להטיל על ירמיהו עונש מוות ונתמכה בידי מי שהיה אמור להיפגע ממנה-הכהנים ונביאי השקר:
 "וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם".
ההגנה טענה כנגדם, יש לנו תקדים משפטי-הרי גם מיכה המורשתי ניבא כנבואה זו ואיש לא פגע בו. לפרק כ"ו בירמיהו יש פרק מקביל והוא פרק ז' שציטטנו ממנו קודם לכן. בפרק ז' נבואת החורבן עוד יותר מורחבת ושוב מודגשת בה ההשוואה לחורבן שילה, מקדשם של בני אפרים:
"כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה ...וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ: וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם אֵת כָּל זֶרַע אֶפְרָיִם (שם, ז' יב-טו).
מי שעמד בראש וניהל את משכן שילה, ואחר כך את משכן נב וגבעון, היו הכהנים מבית איתמר, בנו הקטן של אהרון הכהן. שרידי משפחה זו של עלי הכהן גורשו לענתות בימי שלמה:
"וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה ...וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיקֹוָק לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה" (מלכים א ב').
 
מסורת בידנו מרבותינו כי משכן שילה עמד על תילו שלש מאות ושישים ותשע שנה (תוספתא זבחים פ' יג ה"ו). פרקים ז' וכ"ו בספר ירמיהו נאמרו בראשית מלכות יהויקים. בית ראשון עמד על תילו ארבע מאות ועשר שנים (שם). אם נוריד מסכום זה את עשרים שנות הבניין, אחד עשר שנותיו של צדקיהו ועשר שנים נוספות של יהויקים הרי שנקבל תוצאה מדהימה. ירמיהו, מן הכהנים אשר בענתות, צאצא של המשפחה שכבר חוותה את החורבן "על בשרה" מנבא את נבואת החורבן- "כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילו" בדיוק בשנה בה מלאו לבית המקדש בירושלים שלש מאות ששים ותשע שנה.
 
הבה נתפלל כי כשם שראינו בהתגשמות נבואות החורבן של ירמיהו
כך נזכה לראות בהתקיימות נבואות הגאולה שלו במלואן.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.