|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת וישלחשו"ת במראה הבזק(מתוך חלק ג' )
קלי, קולומביה Cali מר חשוון תשנ"ד
קח. דין בישולו של מחלל שבת ודינו של חלב שנחלב בנוכחותו
שאלה:
מה דינו של יהודי שאינו שומר שבת או כשרות (בדרך כלל) שמבשל במקרה כזה בכוונה לשמור על הכשרות, האם דינו כגוי או כישראל שאין צריך להשתתף בבישול שלו. (ובדומה, בקשר לחלב שנחלב בנוכחות יהודי לא שומר שבת או כשרות האם דינו כחלב עכו"ם או כחלב ישראל).
תשובה:
א. רוב הפוסקים נקטו שהטעם לגזירה של "בישול עכו"ם" הוא הרחקה משום חתנות[1]. ונחלקו אחרונים, אי הכלל ש"מחלל שבת בפרהסיא הוא כעובד עבודה זרה" מביא לכך שיש לחוש בבישולו משום גזירה זו, או שמא יש לומר: כיוון שסוף סוף הוא יהודי (ועוד: אם הוא חטא, בנותיו מה חטאו.), אין הוא נכלל בגזירה זו[2].
למעשה יש להקל בבישולם של רוב רובם של מחללי השבת בזמננו, אשר אחרוני הפוסקים הכריעו שאינם כ"מחללי שבת בפרהסיא"[3], ולפיכך אין צריך להחמיר שישתתף ישראל שומר מצוות בבישולו[4].
ב. חלב שנחלב על-ידי גוי, ועומד על גביו ישראל "מחלל שבת בפרהסיא" או חשוד על דבר אחר באופן שאינו נאמן על-פי דין להעיד על כשרות החלב[5], אין בנוכחותו של ישראל זה כלום להוציא החלב הנ"ל מגזירת "חלב עכו"ם". אך לעומת זאת: חלב שחולבו ישראל מחלל שבת בפרהסיא, יש להקל שאינו בכלל גזירת חז"ל על "חלב עכו"ם"[6]. משמעותה של קביעה זו: חז"ל אסרו לשתות חלב שחלבו גוי, חשש שמא עירב בו חלב טמא. לאחר שנגזרה הגזירה, נאסר לשתות חלב עכו"ם אף במקום שהחשש לעירוב חלב טמא הוא קטן ביותר, אפילו אם הוא קטן עד כדי כך שברור לנו שבכגון זה חז"ל לא היו מחדשים גזירה. נמצא מעתה: חלב שחלבו "מחלל שבת בפרהסיא" במקום שהחשש לעירוב חלב טמא קטן ביותר, כגון שאין לו בהמות טמאות בעדרו וכו', מותר לשתות החלב מפאת שלא נכלל בגזירה. אך במקום שיש חשש של ממש שיערב בו חלב טמא, אי-אפשר לסמוך על דברי מי שאינו שומר תו"מ שלא עשה כן, ואזי אין לשתות מן החלב (גם לולא הגזירה)[7].
[1] וכפירוש רש"י למשנה עבודה זרה (לה ע"ב ד"ה והשלקות), ובניגוד לפירושו על הגמרא שם (לח ע"א ד"ה מדרבנן).
[2] עיין ב"פתחי תשובה" (יו"ד סי' קיג סק"א) מה שכתב בשם הספר "תפארת למשה", ולעומתו ב"דרכי תשובה" (שם ס"ק טו) בשם ספר "דברי יוסף". סיכום ממצה לעניין תמצא בשו"ת "יביע אומר" (ח"ה יו"ד סי' י).
[3] כמה טעמים ניתנו לדבר: יש שכתבו, שאינו מקבל דין של מומר לחלל שבת בפרהסיא עד שיעידו עליו בפני בית-דין שחילל שבת בפני עשרה (עיין ב"שדי חמד" מערכת המ"ם אות פו). ועל מי שנולד למשפחה שאינה שומרת שבת, כתבו דאינו בגדר "מחלל שבת בפרהסיא", כי אם בגדר תינוק שנשבה, שו"ת "בנין ציון החדשות" (סי' כג) ו"חזון איש" (חיו"ד סי' ב אות כח).
[4] שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ט סי' מא).
[5] פרטי הגדרים בזה ראה ביו"ד סי' קיט.
[6] כן נטיית דעתו של ה"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' מו), שאין להחשיבו כ"עכו"ם" לגזירה זו. ועוד יש להקל בזה טפי במחללי שבת בזמננו כפי שכתבנו בגוף התשובה לגבי בישול נכרים.
[7] א. "אגרות משה" הנ"ל (סי' מו).
ב. בשולי התשובה יש להעיר: למקילים בחלב המחלבות מטעם היתרו של ה"אגרות משה" (שם סי' מז) והלאה, שהשגחת השלטונות הוי כישראל עומד על גביו, היוצרות וודאות של עורב בו חלב טמא, ודאי לא גרע שיש משגיח ישראל, אף שהוא מחלל שבת.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
