שנת תשפ"ג| שבת פרשת שופטים

חמדת השבת: שופטים ושוטרים המאפשרים לדרוש אלוקים

לכבוד פרשת 'שופטים ושוטרים' נחרוג ממנהגנו ונעסוק השבוע בענייני דין התורה (מה שמכונה 'המשפט העברי').

נשקף את הייחודיות של דין התורה בעזרת שאלה שנשאלתי השבוע. עורך דין שאל אותי עד כמה הוא צריך להיות בקי בדין התורה כאשר הוא מייצג בבית הדין. אני חושב שהשאלה עצמה אינה מדויקת. אם נסביר את השגיאה שבשאלה עצמה נוכל להבין יותר לעומק את דרך התורה בתחום זה.

במשפט הכללי ישנו חשש שבעל הדין לא יידע איך להציג את דבריו בצורה המיטיבה לו. זו אחת הסיבות שבעל דין שוכר עורך דין, העורך את הדין עבורו (סיבה נוספת קשורה לצורת דיון אדוורסרית, שהיא פן נוסף של העניין, אך לא נרחיב בזה במסגרת מצומצמת זו). עורך הדין מייצג את בעל הדין, בעל הדין אינו מייצג את עצמו. החשש מובן: מה יקרה אם בעל הדין יטעה בלשונו ויפגע בדינו? ההנחה היא שאם שני אנשים מקצועיים יקחו את מקומם של בעלי הדין, ויבטאו את משפטם בצורה המיטבית לפי הבנת המשפט שלהם, הדין יצא הצודק ביותר.

אך ההלכה אומרת אחרת. הגמרא לומדת מן הפסוקים שהדיינים צריכים להקשיב ולשמוע את בעל הדין ישירות (מקור). כך נפסק גם להלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן יז סעיף ו). הוא ממשיך בסעיף הבא (ז): על הדיין לשקף את דברי בעל הדין. כך בעל הדין יודע שדבריו נשמעו, יזהה אם הוא עצמו לא ביטא את עצמו בצורה שביקש, וכן הדיין עצמו מפנים את דברי בעל הדין יותר כאשר הוא חוזר על דבריו. יש בכך יתרון נוסף: פעמים רבות בעלי הדין נמצאים בסכסוך שאינו מאפשר לשמוע את ההגיון שבדברי בעל דינו. כאשר הדברים נאמרים מפי הדיינים, בעל הדין מסוגל להקשיב, ואם הדיינים משקפים את דבריו, יתכן ודבריו אינם מעוותים כמו שהוא חשב עד כה.

אך כאמור, לכאורה עדיין יש חוסר בדבר. בסופו של דבר, בעל הדין אינו איש מקצוע. אדם מן השורה אינו בקי במשפט בדין ובהלכה. כיצד הוא יוכל לדעת בוודאות שטענותיו הוצגו בדרך המיטבית? האם בשל חוסר ההבנה שלו במשפט הוא לא יזכה בדין?

רבים מכירים את המושג "מיגו". הרמב"ם רואה במיגו עניין עקרוני בשיטת העבודה של הדיינים ועידוד בעלי הדין להציג את טענותיהם:

בעלי דינין שבאו לבית דין: טען האחד ואמר 'מנה יש לי אצל זה, שהלויתיו, או – שהפקדתי אצלו, או – שגזל ממני, או – שיש לי אצלו בשכר, וכן כל כיוצא בזה, והשיב הנטען ואמר: איני חייב כלום, או – אין לך בידי כלום, או – שקר אתה טוען – אין זו תשובה נכונה, אלא אומרים בית דין לנטען: השב על טענתו, ופרש התשובה כמו שפירש זה טענתו, ואמור אם לווית ממנו אם לא לווית, הפקיד אצלך או לא הפקיד, גזלתו או לא גזלתו, שכרתו או לא שכרתו, וכן שאר הטענות ... לפיכך אומרים לו: היאך תאמר 'איני חייב כלום'? שמא אתה מתחייב מן הדין לשלם ואין אתה יודע? אלא הודע לדיינין פירוש הדברים, והם יודיעוך אם אתה חייב או אין אתה חייב, ואפילו היה חכם גדול אומרים לו: אין לך הפסד שתשיב על טענתו ותודיענו כיצד אין אתה חייב לו, מפני שלא היו דברים מעולם, או מפני שהיו והחזרת לו, שהרי אנו דנין ב'מתוך שיכול לומר' בכל מקום (רמב"ם הלכות טוען ונטען פרק ו הלכה א)

הרמב"ם מסביר שחשוב מאוד לשמוע את בעלי הדין. אך כמובן שבעל הדין חושש, ובצדק: אולי דברי לא יובנו כראוי? אולי הטענה שלי לא תשמע בצורתה המיטבית?

על כך עונים לאדם: אין לך צורך בעורך דין, מפני שבדין התורה תפקידו של הדיין הוא להיות עורך הדין. תפקידו של עורך דין אינו לשקר חלילה. תפקידו לתרגם את הטענות שבעל דינו אומר הצורה המשפטית המיטיבה עמו. בדין התורה זהו תפקידם של הדיינים עצמם. הרמב"ם מבין שזהו הבסיס של ה'מיגו' – בכדי להגיע לדין אמת, צריכה להיות תקשורת מיטבית בין בעלי הדין והדיינים. לשם כך יש צורך ביצירת אמון. האמון נבנה על כך שבעלי הדין יודעים שהתרגום של טענותיהם לצורתם המיטבית מוטלת על הדיינים. לכן הדיין אומר "מיגו שיכולת לספר סיפור מקביל, אני מפרש את טענתך בצורה המיטיבה איתך".

(מהלך דומה קורה בדיני נפשות, ואכמ"ל, עיינו ברמב"ם סנהדרין פרק ט, א).

ישאל השואל: האם אכן אין צורך בעורך דין בדין התורה? לעורך דין יש יתרונות אחרים. פעמים רבות שיש חומרים רבים ומורכבים, ועורך הדין יסייע לבעל הדין לאתר את החומרים הרלוונטיים לתיק ולסדר אותם. ואל יהא הדבר קל בעיניכם: בתיקים רבים מדובר בעבודה קשה ומתישה, ופעמים רבות שאיתור וסידור החומרים הוא כל מה שצריכים בשביל התיק. אך הייצוג והצגת הדברים נעשית בדווקא בצורה בלתי אמצעית בין בעל דין ודיינים.

משה רבינו מסביר ליתרו שבני ישראל הפונים אליו לדין אינם מבקשים רק את כספם, אלא באים "לדרוש אלוקים". אנו רואים בבירור האמת שבדין לא רק אמצעי טכני לקבל את כספנו המגיע לנו, אלא הזדמנות לברר ולהוציא לפועל ולידי ביטוי את דבר ה' בעולם. מכיוון שכך, חשוב שהבירור ייעשה בצורה בלתי אמצעית. בעלי הדין עצמם צריכים לדבר בעד עצמם, ומתוך המפגש הבלתי אמצעי הזה, בין בעלי הדין ובין הדיינים, ששקדו על התורה שנים רבות, בוקע אור ה'. 

לכן אנו מצווים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". בכל עיר ועיר צריכים לייצר כמה שיותר הזדמנויות לברר את דבר ה' לאמיתו. אנו תפילה שבעבודתנו ברשת 'ארץ-חמדה-גזית' אנו זוכים להתחיל להביא את האור הגדול הזה לתוך הארץ, ומשם אור ה' יאיר לעולם כולו.

ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר