שנת תשפ"ד| שבת פרשת מצורע

פרשת השבוע: פֹּסְחִים, פִּסֵּחַ וּפֶסַח - יהדות של כן!

לקראת החג המתרגש ובא עלינו, נעסוק בבירור המושג 'פסח' ומשמעותו הרחבה.

חז"ל שאלו וענו :"פסח על שום מה על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים שנא' "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיקֹוָק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (שמות יב, כז) (ילקוט שמעוני תורה פרשת בא רמז רח).

הפירוש המקובל הוא שבליל אכילת הפסח הראשון, הקב"ה דילג על בתי בני ישראל, נכנס לבתי המצרים והיכה בבכוריהם. ראיה לפירוש ניתן להביא מהפסוק הבא: "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ" (ישעיהו ל"ה ו). הפִּסֵּחַ נראה הקופץ ומדלג בגלל שהאורך של רגליו איננו שווה. הנביא מנבא, שלעתיד לבוא, בימי הגאולה, גם החולים ירפאו והפסח ירוץ במהירות כאיל, שגם דהירתו נראית כדילוג.

הראי"ה קוק זצ"ל, מורו ורבו של מורנו ורבנו הגר"ש ישראלי זצ"ל, חידש חידוש עצום שיש לו השפעה אדירה על הבנתנו את חג הפסח בפרט, ועל העיקרון העומד בייסוד עבודת השם בכלל, וז"ל: "הכונה שהיתה השראת השכינה בבתי ישראל, ופסח ד' והפסיק שלא לשרות בבתי מצרים כי אם בבתי ישראל. וזהו נס גדול" (מדבר שור, הדרוש הששה עשר וגם בעין אי"ה עי"ש).

לפי דברי הראי"ה, הקב"ה היה האורח בבתי בני ישראל בליל הסדר הראשון,, ובזכות זאת הם ניצלו. לעומת זאת, הקשר עם המצרים נותק ולכן הם נפגעו.

הראי"ה מביא כמה ראיות להסברו נביא את המרכזית שבהן - פסוק מספר מלכים. כאשר אליהו הנביא מוכיח את נביאי הבעל ואת התומכים בהם הוא מקשה: "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם יְקֹוָק הָאֱלֹקים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו..." (מלכים א' יח כא). כלומר, 'לפסוח על' פירושו להיכנס ולא לדלג מעל. העם היה נכנס למקומות בהם עבדו את הקב"ה אבל גם היה נכנס לבתי הבעל, לצערנו. (הראי"ה מסנגר על עם ישראל ומסביר שמדובר רק על מחשבות על עבודת ד' ועבודה זרה, שנכנסו לראשיהם של בני ישראל ולא על כניסה פיזית). פירושו של הראי"ה מסתבר מאוד, מפני שבפסוק שבספר שמות מדובר על הקב"ה. כדי שאדם יפגע, ח"ו, באחר הוא צריך להיכנס למקום בו הנפגע נמצא. אולם, כדי שאדם ימות בידי שמים מספיק שהקב"ה מסיר ממנו את השגחתו, וממילא אין מה שמחייה אותו.

באופן כללי חג הפסח הוא החג שמתקשר אסוציאטיבית עם איסורים. החמץ אסור ב"בל יראה ובל ימצא", אסור אפילו במשהו ואינו בטל אפילו באלף.

אנחנו מחפשים ערב לפני ליל הסדר את החמץ ומבצעים בדיקת חמץ, מבערים את החמץ ושורפים אותו. אנו מבטלים את החמץ. קהילות אשכנז חידשו את מנהג אי אכילת קטניות ומאז גם הקטניות הפכו לאוייב בתקופת חג הפסח (החומוס נחשב כחמאס). חלק מהאשכנזים שעובדים את הקב"ה בדרך החסידות, הפכו גם את המים לגורם מסוכן בחג הפסח, והם מקפידים מאוד על מנהג אי אכילת "שרויה". (יש כאלה שהחליטו שגם אבק הוא חמץ ואכמ"ל). הכותרת של האווירה היא לא! אסור!

הרעיון הנפלא של הראי"ה מוביל אותנו לכיוון אחר. בפסח אנחנו כן! בהחלט, זוכים לארח את השכינה. בליל הסדר כולנו מסובין כבני חורין, שהרי אין לך חירות גדולה מהמעבר ממצב של עבדי פרעה במצרים, שמסמלת את שיא החומר, לעבדיו של הקב"ה שהם בני החורין החופשיים האמיתיים. בליל הסדר אנחנו פותחים את הדלת והלב, ומזמינים את כל מי שצריך. סביב השולחן אנחנו מאוד רוצים את כולם, כן גם את הבן הרשע. האחדות היא המאפשרת את גילוי השכינה, ולכן גם החושך הופך לאור בלילה זה. מהלילה הזה יוצא המסר של יהדות חיובית, יהדות של כן! יהדות מקרבת ורגישה, יהדות שמציעה חיים של שאיפה לקשר מתמיד עם הדוד - הקב"ה -אבינו שבשמים.

ערב מתיקות של לימוד תורה וכל המרבה לספר בסיפור יציאת מצרים, הרי הוא משובח.

זו הסיבה שאת קרבן הפסח צריך לאכול בחבורה. כל ישראל ערבים זה לזה, ערבים זה בזה וערבות זו ערבה אצל שוכן בערבות - מלך עולמים - את עמו איזן בנעימים.

נתפלל כולנו שכל ישראל כולל החטופים ישבו עמנו סביב השולחן,

כבר בליל הסדר הבא עלינו לטובה.

שכל הפצועים ידלגו כאיילים בקרוב, שכל המשפחות הנפגעות ימצאו נחמה,

ושצה"ל וכוחות הביטחון יסיימו את הכאת המפלצות ויביאו שלום על ישראל.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר