שנת תשס"ג | שבת פרשת בלק

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

פעולת המשטרה וכוחות הביטחון הפנימי במדינת ישראל בשבת – חלק ששה עשר

אחרי שלמדנו בשבוע שעבר את שיטת הגאונים שבנזק דרבים הותרו גם איסורי תורה, מסכם מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל "נראה שיסוד הדברים הוא שכל מה שנוגע לשלום הציבור או סילוק נזק ממנו, הכל נחשב כפקוח נפש. כי כל מה שכרוך בשלום הצבור יש בו בעקיפין עניין עם פקוח נפש" (עמוד הימיני סימן יז סע' ט עמ' ריד).
זהו גם המקור לדעת מו"ר לדין מלחמת רשות שהיא מלחמת "יש ברירה", שמטרתה להיטיב את מצבו של העם מבחינה כלכלית (עיין סוטה דף מד ע"ב "מלחמות בית דוד לרווחה - דברי הכל רשות "). ומה ההיתר לסכן נפשות עבור רווחה כלכלית? אלא מוכח הכלל דלעיל. וזה ההבדל בין פרנסת היחיד לפרנסת הציבור, שהרי "אם הצבור יהא מחוסר פרנסה, אפילו אם אין זה נוגע ללחם, הרי לא ימלט שבאחד מבין הרבים יהא כזה שהוא צריך לאוכל יותר משובח, באופן שאצלן זה יכול להיות פקוח נפש. וכן כל מלחמה שהיא מביאה הרווחה ועל ידי זה ניתנת אפשרות לטפל יותר בחולים ותשושים, מה שאינו קיים בזמן שהתנאים הכלכלים הם ירודים" (שם).
לכן מסכם מו"ר : " ומעתה נדון דידן של סיור בכדי למנוע קטטות ומריבות בצבור או לתפוס הגנבים וכיוצא בזה, אם אמנם הצלה ממקרי איבוד נפשות הם אולי קצת רחוקים, הרי הצלת ממון ונזקים גופניים הם מצויים מאד, ואינו גרוע מגחלת ועדיף ממנה. כי כאן הנזק אינו מצומצם על מקום אחד, אלא הוא פוגע בצבור כולו. וודאי שיש בזה משום הצלת הצבור מנזק, שלדעת הגאונים הרי הוא שקול כפקוח נפש, וכפי שכתבנו, מתקבל על הדעת, שגם שאר ראשונים מודים להם בעיקר הדין וכנידון דידן.
ואם אמנם קשה לסמוך על זה ולעשותו עיקר הטעם להקל, מכל מקום לעניות דעתי הרי הוא לכל הפחות ראוי להצטרף כסניף ליסוד העיקרי שהעלנו להתיר, מצד זה שאיזה פעמים זה יביא לידי "פקוח נפש", וזה יש בכוחו לתת לזה דין "פקוח נפש" לכל דיניו כנ"ל" (שם).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר