שנת תשס"ב | שבת פרשת חיי שרה

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

בספרו "עמוד הימיני" (שער א סימן ט) מנסה מרן הגר"ש ישראלי לברר מה הן ההגדרות הקובעות את גבולות סמכויותיו של המלך או של מי שקיבל את סמכויותיו, כגון הממשלה. בשבועות האחרונים הוכחנו כי סמכותו של המלך נובעת מבחירת העם בו וקבלת עול מלכותו וממילא "קול המון כקול שדי". אומנם עדיין צריך לבאר מה הן הסמכויות והיכן המקור הקובע את הגדרתן. בפרשת המלך בתורה (דברים יז ) לכאורה אין זכר לדיון בסוגיא זו . הראשון שעסק בכך, ודבריו נשתמרו לדורות, היה שמואל הנביא (שמואל א פרק ח). תוך כדי המשא והמתן עם העם על הצורך במלך , הכדאיות או אי הכדאיות בקיומו של מוסד זה , מנסה שמואל לשכנע את העם על פי פשט הכתובים שה"עיסקא אינה משתלמת" . שמואל מפרט את "משפט המלך" חובותיו של העם כלפי המלך או זכותיו של המלך כלפי העם (תלוי בנקודת המבט) ומזהיר " וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא יַעֲנֶה יְדֹוָד אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא " (שם יח) .העם איננו נרתע ומתריס כלפי הנביא  "וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ"(שם יט-כ). סופו של הויכוח בהבאת הדברים לפני הקב"ה וקבלת אישורו "וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל אֵת כָּל דִּבְרֵי הָעָם וַיְדַבְּרֵם בְּאָזְנֵי יְדֹוָד.וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְכוּ אִישׁ לְעִירוֹ"(שם כא-כב).לאחר ששאול נבחר ע"י הקב"ה וקיבל אף את אישור העם "אשר בחר בו ד'… ויריעו כל העם ויאמרו יחי המלך"(שם י' כד) כותב שמואל את "משפט המלוכה   לפני ד'". מהיכן שאב שמואל את הדברים ?  וכיצד באים הדברים לידי ביטוי בדברי הפוסקים ובעיקר הרמב"ם? על כך נדון בשבועות הבאים.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר