שנת תשס"ב | שבת פרשת דברים

שו"ת במראה הבזק

מתוך חלק ג'
 
קיטו, אקוודור           Quito, Ecuador
תמוז תשנ"ג
 
בר-מצוה בתשעת הימים
 
שאלה:
אנחנו מגיעים לארץ ישראל לביקור בתשעת הימים, האם מותר לנו לחגוג את בר המצוה של בננו שחל ב- ו' מנחם אב. כיצד עלינו לנהוג?
 
תשובה:
א. סעודת בר-מצוה הנערכת בזמנה (דהיינו, בליל יום-ההולדת של הבן) נחשבת לסעודת- מצווה, ואם דורשים שם בדברי תורה (רצוי שהבן יהיה הדורש), היא נחשבת לסעודת-מצווה גם כשאינה נערכת בזמנה[1].
מותר לערוך סעודה זו בבשר ויין אף בשבוע שחל בו תשעה באב[2], וכן מותר לעשותה שלא בזמנה, אם נאמרים שם דברי תורה, ואולם במקרה זה אין לדחות את הסעודה לזמן זה בכוונה לאכול בה בשר[3].
 
מותר להזמין לסעודה זו קרובים וידידים כפי שרגילים להזמין בשאר ימות השנה, ואולם לאנשים אחרים המזדמנים אין היתר לאכול שם בשר ולשתות יין. בשבוע שחל בו תשעה באב מותר להזמין רק קרובי משפחה[4] ומניין מצומצם של ידידים[5].
והמקל להזמין כרגיל גם בשבוע זה יש לו על מה לסמוך[6].
ב. בעניין העלייה לתורה בשבת והטקס בבית-הכנסת נראה שאין איסור כלל[7].

1.    "ים של שלמה" (ב"ק פרק מרובה, סי' לז), שו"ת "חות יאיר" (סי'ע), "מגן אברהם" (סי' רכה ס"ק ד). המקור לסעודת בר-מצוה הוא בזהר חדש (בראשית יד ע"א) ומדרש בראשית רבה (פרשה נג פסקה י), עיין "מתנות כהונה" שם.
2.    על-פי רמ"א (או"ח סי' תקנא סעיף י), וכן פסקו בנדון דידן "יד אפרים" (שם) ובשו"ת מהר"ם מבריסק (ח"ב סי' סח). יש שרצו ללמוד מסתימת דברי השו"ע, שאסור לעשות סעודת-מצוה בימים אלה (עיין "כף החיים" שם ס"ק לג), ואולם לרוב הפוסקים גם דעת השו"ע היא להתיר (כשם שהתיר ב"בית יוסף עפ"י הר"ן בבניין לצורך מצוה), עיין "כף החיים" (שם) ובשו"ת "שערי ציון" (סי' לט).
3.    "יד אפרים" (שם), וכן כתב "כף החיים" (שם ס"ק קנח) ובשו"ת "יד יצחק" (ח"ג סי' רל), ואולם בשו"ת מהר"ם מבריסק (שם) פקפק בזה.  
4.    קרובים הפסולים לעדות.  
5.    זו דעת רמ"א שם, עיין ט"ז (שם ס"ק יב) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק עז). ויש מחמירים יותר, עיין "מגן אברהם" (שם ס"ק לה). מחמת מחלוקת זו יש שנוהגים לאכול רק דגים, וכל הבא ברוך הבא. עיין שו"ת "התעוררות תשובה" (ח"ב סי' קסח) ו"כף החיים" (שם ס"ק קסה).                                           
6.    דעת מהר"ם בט"ז שם, ועיין "ערוך השולחן" (שם ס"ק ל), וכן פסק הרב יוסף ב"ילקוט יוסף" (עמ' תקסח).
7.        עיין שו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' קיב אות א).
 
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר