|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת ואתחנןהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)כופין אותו עד שיאמר רוצה אני – בימינו !על פי הסבר הרמב"ם, הכפייה לקיום מצוות משמעותה גילוי רצונו הפנימי והאמיתי של היהודי שיצרו כפה אותו לצד השני. וז"ל "אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל רוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו" (רמב"ם הלכות גירושין פרק ב הלכה כ). מסיק מכך מורנו ורבנו הגר"ש ישראלי זצ"ל כי "כל דין כפיה אינו שייך אלא במי שרוצה לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות, אבל בכגון הללו שבדורנו שאי עשיית המצוות נובעת מתוך חוסר אמונה בתורה ומצוות, אף על פי שמצד אחד נראה שאין להם דין מומרים לעניין מורידין… כמו שכתב הרמב"ם לעניין בני הקראים "הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצוות שהרי הוא כאנוס…".מכל שכן בדורנו שהחינוך והסביבה משפיעים על הרבה בכיוון השלילי בבחינת תינוק שנשבה. אם כן לא נפקע מהם דיני תוכחה או אפרושי מאיסורא, מכל מקום לא שייך בהם הדין שיש על בית דין ( או על אלה שפועלים בשליחותם) לכופם בהכאה וכיוצא בזה. שזה אינו שייך אלא באלה שרוצים לעשות כל המצוות מה שאין כן הללו שאינם מכירים בערך המחייב שבמצוות הרי גם אם תגבר ידינו עליהם על ידי הכאה לא ישתכנעו באמיתת המצוות ולא יסכימו להם מרצון. ממילא כל המטרה שבכפייה על המצוות לא תושג על ידי הכפיה". וגם במצוות לא תעשה הוכיח רבינו מדעת הר"ן שמטרת הכפיה היא להחזיר למוטב ולא רק למנוע את המעשה האסור וממילא אין בימינו דין כפיה גם במצוות לא תעשה לפי שיטות אלה. חובתנו כלםי כל אלה למסקנת מו"ר היא "ראוי להחזירם בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה" (עמוד הימיני סוף סימן י).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
