שנת תשס"ב | שבת פרשת ראה

שו"ת במראה הבזק

(מתוך חלק ד' )
 
פתח תקוה, ישראל         Petach Tikva, Israel
אדר, ה'תשנ"ו
 
הלוואת-מכירת "תוכנית חסכון" דינה לעניין ריבית.

שאלה
לראובן תוכנית חיסכון בבנק ששווייה הנוכחי 2,000 ש"ח. תוכנית החיסכון נושאת ריבית שנתית.
ראובן רוצה ללוות משמעון סך 1,000 ש"ח, משך ההלוואה שנה. תמורת ההלוואה ראובן ימכור לשמעון 1,000 ש"ח מתוך תוכנית החיסכון שיש לו בבנק.
לאחר שנה, ראובן ירכוש בחזרה משמעון את ה1,000- ש"ח, לפי ערכם באותו זמן, כלומר בתוספת הריבית השנתית אשר מובטחת בתוכנית החיסכון.
 
א. האם יש בזה איסור ריבית?
ב. אם לא, האם לאחת מהעובדות הבאות ישנה השפעה על התשובה.
 
1.       תוכנית החיסכון היא בתשלומים, וראובן ממשיך להפקיד בתוכנית זו. תוספת ההפקדות אינה מגדילה את חלקו של שמעון.
2.       ראובן אינו יכול למשוך את הכסף מתוכנית החיסכון אלא, לאחר שנים רבות.
3.       בטופס פתיחת החיסכון בבנק נאמר: זכויותיו של החוסך אינן ניתנות להעברה", האם תנאי זה מונע מבעל החיסכון, או שהיות וסוף סוף ניתן יהיה בבית דין לגבות את השווי (ע"י שטר מכר וכד'), המכירה נחשבת מכירה מוחלטת.
 4.  האם ניתן להשתמש בשיטה זו, גם עבור הלוואה בריבית הנמוכה מזו המובטחת בתוכנית החיסכון.

תשובה
באופן כללי, אם ראובן הלווה כסף בריבית ע"פ היתר עיסקא (וזהו המצב בפתיחת חשבונות בנק כאן בארץ), מותר לו שוב למכור את הלוואתו זו לשמעון, דהיינו לאדם אחר. וזהו למרות שהקונה ישלם לראובן את סך הקרן בלבד ויקבל מהלווה גם את הריבית, דהיינו את רווחי "העיסקא, של ההלוואה המקורית.
 
ועכשיו נדון בפרטי השאלה שלנו:
1.  העובדה שראובן ממשיך להפקיד כסף בתוכנית זו אינה משנה את הדין; דיש להחשיב את התוכנית לאחר הוספותיו של ראובן כשותפות בינו (שבבעלותו נמצאים חלקי התוכנית שהוסיף לאחר ההקנאה) לבין שמעון (ששייכים לו הסכום המקורי שקנה מראובן וגם הריבית שהצטברה לקרן זו).
2.  העובדה שחשבון הבנק סגור לתקופה ארוכה, לא מעלה ולא מורידה.
3.  כאשר כתוב בטופס פתיחת החסכון בבנק ש"זכויותיו של החוסך אינן ניתנות להעברה", יש החוששים לאיסור ריבית, שהרי אז אין למכירת החסכון לשמעון תוקף. וממילא יצא שבפתיחת החשבון ראובן מקבל מהבנק את הכסף של עצמו; וכאשר מעביר אותו עם הריבית לשמעון יוצא שבעצם ראובן מחזיר לשמעון ריבית על הלוואה.
ונראה לנו שנתינת ייפוי כח בלתי חוזר שיאפשר בפועל לשמעון לגבות את סכום החשבון מהבנק [עם התחייבות מצד ראובן שאם הוא בעצמו יוציא את הכסף מהבנק, למרות ייפוי הכוח, שיהיה חייב לתת לשמעון את כל הסכום שהוציא] תפתור את הבעיה. היינו, דיש לומר דהקניין שלפי דינא דמלכותא אינו קניין רשמי אבל מ"מ משמש באופן מעשי כתחליף לקניין לכל דבר, יוכר ע"י דין תורה כקניין אמיתי.
4.  גם אם שמעון יקבל רק ריבית נמוכה מזו המובטחת ע"י תוכנית החסכון, מ"מ מותר (כשלא קיימת הבעיה בסעיף 3. למעלה) אבל צריך שיהיה ברור שעדיין היתה מכירת התוכנית למשל, יכולים לנסח במכר ששמעון קונה אלף ש"ח מחשבונו של ראובן, והמחיר לכך יחולק לשני תשלומים: אלף ש"ח עכשיו ועוד סכום פלוני (דהיינו הפרש שערי הריבית המוסכם) בזמן סיום התוכנית.
 
יש להעיר שכדי להקנות את תוכנית החסכון יש להשתמש בקניין אגב; שהרי קנין זה יועיל גם לחלק ה"פיקדון" של העיסקא, כאשר קניין ע"י כתיבה ומסירה יועיל רק לחלק ההלוואה אבל לא לחלק הפיקדון.
 
_________________________
1.       ע"פ דברי המחבר בשו"ע (יו"ד סי' קעג סעיף ד). ועיי"ש שהתנה "ובלבד שיהא אחריות השטר והמלוה על הלוקח...".
2.       אמנם, יש להדגיש שהמכירה תהיה שלימה ועכשווית, דהיינו שלא ייחשב כאילו הפקדות ראובן החדשות הן בעצם הכנסת כספו של שמעון בשליחותו.
3.       ע"פ דברי המחבר הנ"ל, "שמותר למוכרם לאחר בפחות ואפילו לא הגיע זמן הפרעון".
4.       ע"פ הספר תורת רבית (שחובר ע"י הגר"א הרשלר וחתנו הרא"ר היישריק) פט"ז הערה קנא (עמ' רצא). אמנם עיי"ש בסוף ההערה ש"אם עבר ועשה כן יעשה שאלת חכם", וכנראה שההסתפקות היא אם שייכות כאן השיטות (ע' למטה בתשובה זו הערה 6) דבהלוואה בדרך מכר אין איסור ריבית גם כשהקניין לא חל.
5.       יתרה מכך ע"פ יעוץ משפטי שקבלנו מתברר כי בית המשפט העליון בדעת רוב קבע שאע"פ שאי אפשר למכור את ה"חפצא" ההתחיבות מצד ה"גברא" ניתנת לאכיפה בבית המשפט.
6.       ע"פ "קצות החושן" (סי' סו ס"ק לו), ו"נתיבות המשפט" שם, ביאורים, ס"ק לח), כמובא "בתורת ריבית" שם (פ' טז הערה קמח).
אמנם, ע' "בתורת ריבית" פי"ח הערות טו-טז (עמ' שנה-שנו), שלמרות שיש הדורשים בנדונים כמו שלנו קנין ממש (ש"ך יו"ד סי' קעג ס"ק ח ועוד), אבל י"א שכל שעשו בדרך מכירה אין איסור ריבית אפילו אם לאמיתם של דברים אין הקנין תקף (חוו"ד שם ביאורים ס"ק יא (כצ"ל) ועוד).
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר