שנת תשס"ט | שבת פרשת האזינו

מערכת-אזעקה בבית כנסת ודרך הפעלתה בשבת.

שו"ת "במראה הבזק

(מתוך ח"ד)

ירושלים, ישראל                                               Jerusalem, Israel

ניסן, ה'תשנ"ו

מערכת-אזעקה בבית כנסת ודרך הפעלתה בשבת.

שאלה

אחר פריצה וגניבה של כל כלי הכסף של בית הכנסת שלנו הרכבנו מערכת אזעקה ונתעוררו לגביה כמה התלבטויות.

1. המערכת כוללת "מצמוץ" של מנורה בתוך המכשיר המגלה תנועה וזאת כדי לתת בטחון שהיא אינה מקולקלת. "מצמוץ" זה מופעל ע"י בטריה כל פעם שעוברים לפני המכשיר, אפילו כשהוא מנותק מן הזרם. ניתקנו "מצמוץ" זה. יש בין מתפללי בית הכנסת שסוברים שגם אחר ניתוק רק התאורה הופסקה אבל הפעולה לא בוטלה. אחרים סוברים שאין שום סגירת מעגל אחר ניתוק התאורה, ולו תהא אפילו סגירה כזאת אין כאן שום איסור, מאחר שהסגירה הזאת אינה סיבה להדלקה.

2. יותר עניני וחשוב הוא אם אנחנו יכולים להפעיל את המערכת בשבת על-ידי שעון-שבת. האם יש להסתפק בהשמעת קול סירנות, בלי חיבור לטלפונים ולמוקד, או שמותר להשאיר גם את החיבור למוקד של חברת הבטחון (אי-אפשר להתחבר ישירות למשטרה).

תשובה

ניתוק מנורת-הביקורת המנצנצת ללא ניתוק כללי של המערכת המרכזית והפעלתה של המערכת הקולית באמצעות שעון-שבת מתירים¹ את ההפעלה, כאשר אמנם אין אפשרות אחרת². למכון "צומת" כרטיס אלקטרוני הכולל שעון-שבת וּמטפל בגלאים בדרך "כשרה למהדרין". יתר על כן, המנגנון שלהם כולל גם אלמנט נוסף המאפשר השתקת הצופר, בין אם הופעל כדין ובין אם הופעל מחמת טעות או תקלה. יש לציין, כי ברבים מבתי-הכנסת ארון הקודש אינו אלא כספת המבטיחה הגנה מפני פריצה, והיא מצופה בארון דקורטיבי, כדי לעמוד גם בתנאי של "זה א-לי ואנוהו". יתכן שבדרך זו אפשר לחסוך את הצורך במערכת-אזעקה.

בעניין חיבור מערכת-האזעקה למוקד גם בשבת -  מכיוון שאין מדובר בשאלת פיקוח נפש מידי, נחלקו פוסקים ביחס לשאלה זו.

בס' "שמירת שבת כהלכתה"³ (העתיק דבריו להלכה הרב יצחק יוסף בספרו "ילקוט יוסף"⁴) פסק שאם אדם פרץ לביתו של זולתו ולקח מרכושו, ואינו מראה סימנים שהוא עומד להתקיפו, אסור לבעל-הבית, וגם לאחרים, לטלפן אל המשטרה או להזעיקה בכל דרך אחרת, שתגרום לחילול שבת. נימוקו העיקרי הוא, שאין כאן משום פיקוח נפש מיידי, ובעיית ריבוי הגניבות בשבת אינה נחשבת לדעתו, לבעיה הקשורה בפיקוח נפש.

לעומת זאת חזקה עלינו הדרכתו של מו"ר מרן הגאון הרב שאול ישראלי שעסק רבות בנושא פעילות המשטרה ובטחון הפנים במדינת ישראל המתחדשת. וקבע⁵ שיש להתיר פעילות כוחות בטחון הפנים במדינה אף בשבת, וכי יש לעודד התגייסות שוטרים שומרי מצוות לכוחות אלה. נימוקיו הם:

א. פעולות כוחות בטחון הפנים, גם כשהן רק לצורך הצלת רכוש, הן פעולות הכרחיות שיש להגדירן כמכשירים למניעת פיקוח נפש, והרי זו פעולה מותרת כמו פעולה למניעת פיקוח נפש עצמו. וזה לשונו: "נמצא שפעולה זו של חילול שבת עכשיו היא הכרחית בכדי שתוכל לצאת לפועל לאחר זמן ההצלה הנצרכת. ואם לא תיעשה עכשיו הפעולה, ברור שזה יגרום פעם לאיבוד נפש. על כן הרי זה בגדר מכשירי פקו"נ שגם הוא הורג... נמצאנו למדים "כלל", שגם פקוח נפש שעדיין אינו עומד לפנינו לא לגבי רגע זה ולא לאח"כ, אבל ברור לנו שיגיע הדבר לזה בזמן מן הזמנים, אנו רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו".

ב. לפי דעתו מסכימים הפוסקים עם שיטת הגאונים המובאת בפירוש ר' חננאל, שהסרת מכשול לרבים בשבת מותרת גם אם היא כרוכה בעשיית מלאכה מדאוריתא.

לדעה זו שותף גם בעל "ציץ אליעזר"⁶ הטוען שזו גם דעת בעל "מגן אברהם"⁷ (אורח חיים סי' שכט סעיף ז) שפסק: "ויש מי שאומר, שבזמן הזה - אפילו באו על עסקי ממון, מחללין שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו, יהרגנו, והוי עסקי נפשות", ובהגהה שם הוסיף "ומכל מקום, הכל לפי הענין". יתכן שבימינו, כאשר רבים מבין מבצעי הפשעים בתחום הממוני קשורים במישרין או בעקיפין לגורמים עוינים העוסקים גם בטרור, ואין לדעת טיבו של הפורץ ואם הוא גורם עוין או קשור לשכזה, הרי שיש כאן מעין מצב תמידי של "בא במחתרת", ועל כן יתכן שגם המחמירים יודו, שיש להודיע מיד למשטרה על כל מקרה של גניבה או פריצה, אפילו בשבת⁸.

על כן נראה לנו שיש להתיר התקנתה של מערכת-אזעקה המחוברת למוקד המשטרתי או לחברת-שמירה הפועלת על-פי חוק⁹, על מנת שהמערכת תפעל גם בשבת.

___________________________________________

[1]   עיין לעיל תשובה מב ובמקורות המפורטים שם.

2   אנו רואים את אזהרת מהנדס "צומת" המופיעה בהערה 4 לתשובה, כמי ששוללת את האפשרות לנתק את המערכת המרכזית באמצעות שעון-שבת בשעת התפילה.

3   "שמירת שבת כהלכתה" (פמ"א סעיפים כה-כו).

4   "ילקוט יוסף".

5   בספרו "עמוד הימיני" (מהדורת "ארץ חמדה" סי' יז אות ח, עמ' ריב). ועוד כתב (שם עמ' ריג): "יש לנו לראות את היציאה לשמירה בכל השבתות כמכשיר של פקו"נ של אותה שבת שבה השמירה תביא תועלת. וע"כ מותרת ואף מחויבת השמירה בכל השבתות כולן כי אין אתה יודע איזה תביא לפקו"נ. וע"כ כולן בכלל היתר וחיוב ממש כפיקוח מאת הגלים של המפולות בשביל הצלת אחד מישראל הנמצא תחת מפולת אחת ויחידה. כלל הדברים אין לנו לדון את המקרה מבחינתנו הבודדת אלא מבחינת כלל המקרים הדומים לו שגם להם אנו קובעים את דרך ההתנהגות על ידי הקביעות כלפי מקרה זה".

ועוד הביא הגר"ש ישראלי (שם, אות ט עמ' ריד, על-פי פירוש הגאונים) את הגמ' בשבת דף מב ע"א. בגחלת בשבת ברה"ר אליבא דשמואל שמתיר בשל מתכת אעפ"י שהיא מלאכה דאורייתא לפ"מ שפסק כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה משום חשש נזק הרבים. ותמהו בזה רמב"ן ורשב"א, איך נתיר מלאכה דאורייתא מחמת חשש נזק הרבים, וכתבו שניהם "כיון שדרכו להזיק בו ורבים נזוקים בו, כסכנת נפשות חשוב ליה שמואל, דאי אפשר לרבים להזהר ממנו...". ועל כן נראה שיסוד הדברים הוא, שכל מה שנוגע לשלום הציבור או למניעת נזק ממנו נחשב לפיקוח נפש, כי כל מה שכרוך בשלום הציבור, יש בו בעקיפין ענין עם פיקוח נפש.

6   שו"ת "ציץ אליעזר" (כרך ד סי' ד) וזה לשונו: "ואף ש"מגן אברהם" בסק"ה מחלק בין ציבור ליחיד, וכותב שבאדם יחיד יניח ליקח ממונו, אבל לגבי אחרים שנקראו להצלה, הם מותרים לחלל, כי הרי הם צריכים לחשוש על אחד לשמא לא יוכל למשול ברוחו מלעמוד על ממונו ויעמוד נגדם ויהרג, ומי יוכל לשער כעסו ופחדנותו של היחיד הזה שמתפרצים אליו לגנוב ממונו, ע"ש ברמ"א בסע' ז במ"ש שהכל לפי הענין וב"משנה ברורה" סקי"ז, ואפילו בסתם בלא ידוע אם השודדים באו גם לשם רציחה אם יעמדו נגדם או שבאו רק לשם ממון בלבד ואינם מזוינים כלל, ג"כ מותר לחלל עליהם את השבת דספק נפשות להקל". והוא מוסיף (שם) שגם מותר להקדים ולסכל פעולות גניבה אפילו שאין עדיין גנב לפנינו, וראייתו משו"ע הרב בסי' שכט סעיף ו, שאם יש לחוש שבאו על עסקי נפשות, אפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים לבוא, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת.

7   ובשו"ע אורח חיים (סי' שכט סעיף ז) נפסק: "יש מי שאמר שבזמן הזה אפילו באו על עסקי ממון, מחללין, שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו, יהרגנו, והוה עסקי נפשות [ומכל מקום הכל לפי העניין]". ו"מגן אברהם" (שם סק"ה) כתב: "וצ"ע דיניחנו ליקח הממון ולא יחלל שבת! ואפשר כיון דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו, חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג, ולכן מחללין, אבל כאדם יחיד יניח ליקח ממונו ולא יחלל שבת" וכו'.

יש מקום לחקור בדברי "מגן אברהם", האם רק במקרה שיש רבים כנגד רבים בעסקי ממון מחללים את השבת, או שמא מחללים אותה גם כשאין הרבים לפנינו, אבל הם בכל רחבי המדינה והם הולכים ומתרבים, גם במקרה כזה נאמר, שמותר לחלל שבת ע"י הממונים על שמירת הסדר הציבורי, אמנם במקרה לפנינו ישנו רק גנב אחד ובעל בית אחד, אבל אם נפקיר את הרחוב לרשות הגנבים, אזי יתרבו, ובסופו של דבר הרי קיימת החזקה שאין אדם רואה שגונבים את ממונו ושותק, ואחד יעמוד נגדם וייהרג ובאנו לעסקי נפשות.

8   סברת הרב נחום אליעזר רבינוביץ.

9   כך פסק מרן הגר"ש ישראלי הלכה למעשה ע"פ עדותו של הרב ישראל רוזן, ונימוקו - שאין הבדל בין משטרה ובין חברת-שמירה המסיעת לשמירת החוק והסדר והפועלת מכוח החוק.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר