שנת תשס"ט | שבת פרשת נצבים וילך

חמדת הדף היומי: מניעת נזק (כ עמוד ב)

                                                                            יז'- כג' אלול, בבא בתרא טז-כב

 
לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב                      

השבוע בדפי הדף היומי מתחילים ללמוד את פרק שני במסכת בבא בתרא, העוסק בחובה להימנע מלגרום נזק לשכנים. גם אם אדם פועל בתוך השטח הפרטי שלו, עליו לשמור על מרחקי בטיחות כדי שלא יזיק לשכניו. לדוגמא,גם כאשר אדם מדליק אש בתנור הנמצא בביתו, המשנה (כ ע"ב) קובעת מרחק בטיחות שעליו לשמור כדי שלא יגרום לכך שתפרוץ שריפה, אצל השכנים.

מה קורה אם אדם שמר את מרחק הבטיחות ובכל זאת פרצה שריפה? לדעת חכמים במשנה (שם) אדם חייב לשלם על הנזקים שנגרמו ולדעת רבי שמעון הוא פטור. ההלכה נפסקה כדעת חכמים (שולחן ערוך חושן משפט קנה, א). כלומר, גם לאחר שאדם הרחיק כנדרש, עדיין מוטלת עליו חובת השמירה שלא תפרוץ שריפה.

הרי"ף (בבא קמא כה עמוד ב) מקשה מהמשנה בבבא קמא (סא עמוד ב) אשר נותנת שיעור הרחקה לאדם שמדליק אש בתוך רשותו וקובעת שאם אדם הרחיק כנדרש ובכל זאת פרצה שריפה שהוא פטור מלשלם. מתרץ הרי"ף, שבמשנה בבבא קמא מדובר על הדלקה ארעית ושיעור ההרחקה שנתנו חכמים הוא רחב ביותר, ולכן אם בכל זאת פרצה שריפה הרי זה אונס. לעומת זאת, בבבא בתרא מדובר על הדלקת אש באופן קבוע בתנור, ולכן אדם צריך  לשמור תמיד, שלא תפרוץ שריפה.

הנתיבות (קנה, א) מסביר שכוונת הרי"ף היא לחלק בין שני סוגי שיעורי הרחקה. כאשר מדובר על הדלקת אש באופן ארעי, חכמים נתנו את השיעור המקסימאלי להרחקה כדי למנוע כל אפשרות של שריפה. אם בכל זאת פרצה שריפה הרי זה אונס. לעומת זאת, לגבי הדלקה קבועה בתנור, כיוון שיש כאן צורך בסיסי של מגורים, חכמים לא רצו לתת שיעור מקסימאלי להרחקה כיוון שזה היה מאוד מקשה על אנשים להשתמש בתנור. לכן חכמים נתנו שיעור מינימאלי שימנע שריפה ודאית ויאפשר לאדם לפקח על האש ובכך למנוע שריפה. אם אדם לא פיקח על האש בתנור ונגרמה שריפה, עליו לשלם על הנזקים. 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר