שנת תש"ע | שבת פרשת וירא

חמדת הדף היומי: מכירת שטרות (עו-עז)

                        יד' - כ' חשון, בבא בתרא עב-עח

(לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב)

השבוע בדפי הדף היומי הגמרא דנה בשאלה באלו דרכים ניתן להקנות שטר חוב. בניגוד לחפצים, שערכם טמון בגופם = גופם שוה ממון, השטר שוויו אינו טמון בגופו ="אין גופו ממון". השטר אינו אלא ראייה על קיומו של חוב ומה שיוצר את השעבוד. להלכה נפסק בגמרא (עז עמוד א- לפי גרסת רוב הראשונים ולא כגרסת הרשב"ם) שכדי להקנות שטר חוב צריך כתיבה ומסירה. מסירה פירושה למסור את שטר החוב לידי קונה השטר. כתיבה פירושה לכתוב שטר נוסף בו נאמר שהמקנה מקנה לקונה את שטר החוב וכל השעבוד שיש בו. גם את השטר הזה יש לתת לקונה.

השאלה היא, כיצד מצטרפים הכתיבה ומסירה להקניית שטר החוב. מה תפקידן של כל אחת מהפעולות הללו? בעל התרומות (שער נא חלק ג סעיף ד) מביא מחלוקת בין הראב"ד לרמב"ן בשאלה זו.

לדעת הראב"ד, כאשר מקנים שטר, צריך להקנות גם את גוף השטר, דהיינו הנייר שעליו כתוב השטר, וגם את השעבוד על החוב. המסירה תפקידה להקנות את גוף השטר ומבחינה זו יש כאן הקנאה רגילה של מטלטלין.  הכתיבה תפקידה להקנות את השעבוד.

הרמב"ן חולק על הראב"ד. לדעתו, בשטר אין כלל הקנאה רגילה של חפץ, שכן השטר כל עניינו הוא ההיבט המופשט שבו, דהיינו השעבוד על החוב. לכן, גם המסירה וגם הכתיבה תפקיד שניהם להקנות את השעבוד. ההיגיון בשימוש בשניהם הוא, שכאשר אדם מקבל לידו את שטר החוב וגם שטר שמעיד על כך שהוא רכש את שטר החוב, הוא סמוך ובטוח בבעלותו ולכן זה נחשב קניין.

ההשלכה ממחלוקת הראב"ד והרמב"ן היא אם ניתן להמיר את המסירה בקניין מטלטלין אחר, כמו חליפין. לדעת הראב"ד ניתן להמיר את המסירה בחליפין או בקניין מטלטלין אחר כיוון שתפקיד המסירה היא להקנות את גוף השטר. לדעת הרמב"ן, לא ניתן להמיר את המסירה בקניין מטלטלין אחר, שכן המסירה תפקידה כמו הכתיבה להקנות את השעבוד, ורק באופן שנמסר השטר ממש לידי הקונה קבעו חכמים שהשעבוד עובר לבעלותו.

סיכום ופסיקה:

השולחן ערוך (חו"מ סו, ד) פסק כדעת הרמב"ן שכדי להקנות שטר חוב צריך דווקא למסור את השטר לידי הקונה (בנוסף על הכתיבה) וקניין חליפין לא יכול להוות תחליף למסירה. אולם, במקום אחר (שם סעיף כ) הביא השולחן ערוך את דעת הראב"ד שניתן להמיר את המסירה בקניין מטלטלין אחר. המפרשים התקשו  בהסבר דבריו. הש"ך (סו ס"ק ע) הכריע כדעת הרמב"ן שצריך דווקא מסירה ולא ניתן להיעזר בקניינים אחרים.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר