שנת תש"ע | שבת פרשת וישלח

שו"ת במראה הבזק: קביעת מין הילוד מראש

(מתוך ח"ה)

מונטריאול, קנדה Montreal, Canada

טבת תשס"א

שאלה

אדם המשתדל להקפיד על קלה כבחמורה הביא את השאלה הבאה לפני: לו ולאשתו יש 4 בנות והם אינם מעונינים בעוד בת אך מעונינים הם בעוד בן, לטענתו ניתן היום להפריד את תאי הזרע ולנסות להפרות את האשה רק בתאי זרע זכריים כמובן שאין אחריות של מאה אחוז אך הסיכוי גבוה מאוד שהאשה תופרה בבן אי"ה.

האם יש איזה שהוא פתח להתיר ואם כן באיזה תנאים?

תשובה

א. רוב הפוסקים התירו הן הזרעה מלאכותית הן הפריה חוץ-גופית בין בעל לאשה לזוגות חשוכי ילדים כאשר האשה אינה יכולה להרות כדרך כל הארץ¹, בתנאי שהרופאים קבעו, שהדרכים הנ"ל יעילות לזוג, וקיים פיקוח על הרופאים שלא יחליפו בין זרע הבעל לזרע זר². כמו כן סוברים רוב הפוסקים שמקיימים מצות פריה ורביה גם בדרכים אלה⁴.

ב. באשר לשימוש בדרכים אלה כדי לקבוע את מין העובר, מותר⁴ הדבר כאשר הוא בא למנוע מחלה תורשתית הקשורה לכרומוזום הזכרי X (כגון מחלת המופיליה).

ג. במקרים אחרים אין להתיר קביעת המין בדרכים אלה. ואולם כאשר מעוניינים בילדים ממין מסויים מחמת שכבר יש כמה ילדים ממין אחד, או שהאשה מבוגרת מאוד ולא תוכל ללדת יותר מילד אחד נוסף, ורוצים שאותו הילד יהיה ממין שאין להם עדיין וכדו' - נחלקו הפוסקים. יש שאוסרים ומטילים ספק בתועלת ואף חוששים מאוד מבחינות רפואיות רבות⁵. ויש שהתירו במקרים דחוקים מאוד כנ"ל, לצורך קיום מצות פריה ורביה⁶.

___________________________________________

1 הזרעה: שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' עא, ח"ב סי' יא וסי' יח, ח"ד סי' לב אות ה), הגרש"ז אויערבך ("נועם", א, עמ' קמה-קסו), שו"ת "מנחת יצחק" (ח"א סי' נ), שו"ת "יביע אומר" (ח"ב אבן העזר סי' א), שו"ת "שרידי אש" (ח"ג סי' ה), הרב נחום אליעזר רבינוביץ, ("תחומין" כרך ב, עמ' 511-510), וראה עוד "אנציקלופדיה הלכתית-רפואית" (כרך א, עמ' 151).

הפריה: הרב עובדיה יוסף, הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (אבן העזר סי' א אות ה 3), הרב אביגדור נבנצל, ("אסיא", כרך ה, עמ' 93-92). וראה עוד ב"אנציקלופדיה הלכתית-רפואית (כרך ב, עמ' 129).

2 שו"ת "יביע אומר" (שם), שו"ת "מנחת יצחק" (שם), הגרש"ז אויערבך (שם), שו"ת "אגרות משה" (יורה דעה, ח"ג סי' נד סוף אות א).

3 הזרעה: שו"ת "דברי מלכיאל" (ח"ד סי' קז), הגהות הגרצ"פ פרנק על טור אבן העזר (סי' א), שו"ת "מנחת יצחק" (שם), שו"ת "יביע אומר" (שם), שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ג סי' כז). וראה עוד ב"אנציקלופדיה הלכתית-רפואית" (כרך א עמ' 153).

הפריה: הרב עובדיה יוסף, והרב אביגדור נבנצל הנ"ל. וראה עוד ב"אנציקלופדיה הלכתית-רפואית" (כרך ב עמ' 138).

4 הגרש"ז אויערבך, הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (ח"ד אבן העזר סי' א סוף ס"ק א).

5 הגרש"ז אויערבך, הובאו דבריו ב"נשמת אברהם" (שם). לדעתו ההיתר להזרעה והפריה מותנה בכך שהזוג חשוך ילדים. שאם לא כן יש בזה חשש הוצאת זרע לבטלה. ואף כי רוצים לקיים בכך מצות פריה ורביה, נאמר על זה "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" (ברכות י ע"א). וכן סבור הרב נחום אליעזר רבינוביץ, כפי שאמר לנו בע"פ, בייחוד ביחס להפריה חוץ-גופית שיש בה סיכון מסויים לאשה, ובאחוזים גבוהים ההפריה איננה מצליחה, עיין בנספח לתשובה זו.

6 הרב מרדכי אליהו, עפ"י עדותו של הרב מנחם בורשטיין (שכך פוסק הרב אליהו למכון פועה). ההיתר נאמר אך ורק ביחס לזוג עם חמישה ילדים מאותו מין, או אשה מעל גיל 42. ואין זה נחשב הוצאת זרע לבטלה, כי זה לצורך קיום מצוה.

יש לציין שבעולם הרחב רואים בהתערבות בקביעת מין העובר משום בעיה אתית (להוציא במקרים של מחלות תורשתיות), מחשש להפרת האיזון הקיים בטבע בין זכרים לנקבות, ראה ב"אנציקלופדיה הלכתית-רפואית" (כרך ה עמ' 156). מחמת שיקול זה וכדי להתגבר על איסור הוצאת זרע לבטלה יש אפוא לנהוג בזהירות יתר בשימוש בשיטה זו, ולהגבילה אך ורק למקרים מובהקים לצורך קיום מצות פריה ורביה, ומובטחים אנו שבזכות המצוה לא נהיה נזוקים, בבחינת "שלוחי מצוה אינם נזוקים" (קידושין לט ע"ב, חולין קמב ע"א). ועיין בעמודים הבאים בנספח לתשובה זו בדברי הגרנ"א רבינוביץ.

לראש העמוד