|
 שנת תש"ע | שבת פרשת שמותשו"ת במראה הבזק: הוצאת מת מקברו במקום שציוה בחייו(מתוך ח"ב)
סן חוזה, קוסטה ריקה San Jose, Costa Rica
תמוז תשנ"א
שאלה
ברצוני לברר, האם מותר להעביר גופה שנקברה ממדינה אחת למדינה שניה. מדובר במקרה שהנפטרת ביקשה לפני מותה, שיקברו אותה בקוסטה ריקה, ובגלל מלחמת המפרץ קברו אותה במיאמי. בעלה רוצה להעביר את גופתה לכאן. לפי הידוע קברו אותה לפי ההלכה (טיפלו בה אנשי החברה קדישא של מיאמי). אבקש לכתוב לי, כיצד למלא את רצון הבעל. תשובה
א. ישנם כמה מקרים שבהם מותר לפנות מת מקברו למקום אחר. 1. כדי לקוברו בקבורת אבותיו1. 2. כדי לקוברו בארץ ישראל2. 3. כשקברוהו מלכתחילה ע"מ לפנותו לאחר מכן, כלומר קברוהו קבורה ארעית3. 4. כאשר הנפטר ציוה לפני מותו לקוברו במקום מסוים4. לכן נראה שיש להתיר את העברת הגופה לקוסטה ריקה, שהרי האשה ציוותה לפני מותה לקוברה בקוסטה ריקה, ורק מחמת אונס נקברה במיאמי5. ונראה שיש להתיר לקוברה בקוסטה ריקה גם בשל הסיבה השלישית שהובאה לעיל, אם כאשר קברוה אמרו במפורש, שבדעתם להעבירה ממיאמי6 7 8. ב. העברת הגופה תיעשה בתיאום עם החברה קדישא שבמיאמי. ________________________________________________________ 1 שו"ע יורה דעה (סי' שסג, א) ובט"ז (סק"ב) ובש"ך (סק"ב) וב"כל בו אבילות" (סי' ו, ט). 2 שם. 3 שם. 4 שם (סי' שסג, ב ברמ"א), אך מותר לפנותו רק אם כבר נתעכל הבשר ושלא כאופני ההיתר האחרים. ועיין שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ו סי' מ), ועיין ב"כל בו אבילות" (סי' ו, ז). 5 "דרכי משה" (סי' שסג א) בשם "אור זרוע" ורשב"א. 6 גילוי הדעת שרוצים לפנות את הגופה צריך להיעשות ע"י החברה קדישא או ע"י המשפחה. ועיין שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ו סי' מ ס"ק יא) וב"כל בו אבילות" (סי' ו, ח). 7 ואפשר למצוא סניף נוסף להקל, והוא, שקבר אשר אדם קנה אותו כדי שיקברוהו בו בני משפחתו, אע"פ שכעת לא קבור שם איש יש לו דין קברי אבותיו. דעה זו הביא "כל בו אבילות" (עמ' 236) בשם ה"אור שמח" ובשם הראי"ה קוק. ועיין בשו"ת "אגרות משה" יו"ד (ח"א סי' קלח) שדחה את ראית ה"אור שמח", וכן ה"כל בו אבילות" שם נחלק עליהם. 8 עיין גם במאמרו של מרן הגר"ש ישראלי בספרו "עמוד הימיני" (סי' לה).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
