שנת תשע"א | שבת ויגש

חמדת משפט: מחאה / חזקה

המקרה

משפחה לוי ומשפחת כהן, גרות בבית משותף, זו תחת זו, בעיר הקודש ירושלים. במשך שנים, מעל מרפסת משפחת כהן (בקומה התחתונה), היה גגון קבוע להצללה ומניעת גשם. מעל גגון זה, היה גגון נוסף שנבנה לפני כעשור, ואשר נועד להוות מסתור ולהגן על הכביסה של משפחה לוי בקומה העליונה. באותה תקופה, בנית הגגון לא הפריעה למשפחת כהן, משום שבכל מקרה בנתה את סוכתה בחצר הבניין. מסתור הכביסה נפל לפני כשנתיים.

במהלך חורף סוער בירושלים, נפל הגגון של משפחת כהן. עתה, מבקשת משפחת כהן, להשאיר את החלל מעל המרפסת פתוח, על מנת לאפשר לה לבנות את סוכתה במרפסת. הסוגיה הגיעה לפתחו של בית הדין לאחר שמשפחת לוי כבר בנתה מסתור חדש לכביסה, ולאחר מכן משפחת כהן בנתה גגון נייד על מנת לפותחו בימי הסוכות.

משפחת כהן דורשת עתה את הסרת המסתור שבנתה מש' לוי.

דיון

כנקודת מוצא, מניח בית הדין, שבירושלים, מרפסת פתוחה כוללת את הזכות לכך שלא יבנו מעליה גגות, שכן היא נועדה לכך שתבנה בה סוכה. עם זאת, על זכות זו ניתן לוותר.

השאלה האם משפחת לוי זכתה באפשרות לקביעת מסתור כביסה, מעל מרפסת משפחת כהן, יסודה מסוגיה של "חזקת תשמישים", שעניינה, החזקה הנדרשת על מנת שאדם יהיה רשאי לעשות שימוש מסוים ברכוש חברו. לדוגמא – זכות להשעין קורות על כותלו של חברו.

נחלקו הראשונים, מה יוצר חזקת תשמישים - דעת הרמב"ם¹ היא, שדי בכך שאדם משתמש בפני בעל הזכות, וזה לא מחה. בכך קנה המשתמש את האפשרות להמשיך ולעשות שימוש זה. ובענינינו, די בכך שמשפחת כהן ראו את המסתור על ידי משפחת לוי, ובכך קנתה משפחת לוי את הזכות להמשיך ולהעמיד את המסתור, שכן בכך שלא מחו מתבטאת מחילתם על דבר זה.

מאידך, תוספות וראשונים נוספים נוקטים, שחזקת תשמישים היא ככל חזקת קרקעות, והדבר בא לידי ביטוי בשני היבטים:

האחד - על מנת שהמשתמש יזכה בזכות להמשיך ולעשות את המעשה הפוגע בשכנו, הוא צריך לטעון שחברו הקנה לו במפורש שימוש זה. בנוסף, על מנת לזכות לראיה על טענה זו, אין די בשימוש קצר, אלא צריך חזקת שלוש שנים. לשיטת הרמב"ם יש למשפחת לוי חזקה, אף שאינה טוענת שהזכות נמכרה לה בפירוש, ואילו לדעת התוספות, אין להם חזקה. ויש אומרים שחזקת תשמישים היא מיידית אך צריך
טענה², וי"א שצריך שלוש שנים אך אין צריך ראיה³.

המחבר בשו"ע⁴ פסק כרמב"ם, ובדברי הרמ"א נמצאו סתירות בהכרעה בשאלה זו⁵. הט"ז נוקט שגם לדעת הרמ"א ההכרעה היא כדעת הרמב"ם, ואילו הש"ך נוקט שבדעת הרמ"א העניין נותר כספק, וכל דאלים גבר. ולכאורה, בענינינו, משפחת כהן מחוזקת במצב, ולא ניתן להורות לה להסיר את המסתור.

[יש לדון גם בעובדה שבמשך כשנתיים המסתור לא היה קיים, ואין כאן מקומו⁶]

אכן, יש בסיס לומר שכלל לא נוצרה חזקת תשמישין. בשו"ע⁷ מובאת מחלוקת הרא"ש והרשב"א במקרה בו ראובן מבקש לפתוח חלון, לשטח של שמעון, אשר שמעון אינו עושה בו שימוש כעת, ולכן כלל אינו מזיקו. לדעת הרא"ש, שמעון אינו יכול למנוע את ראובן מלפתוח את החלון. ולדעת הרשב"א, בגלל שבעתיד שמעון עשוי לעשות בשטח שימושים צנועים, הוא רשאי למנוע את ראובן מלפתוח חלון כבר כעת. בכל מקרה, מביא השו"ע בשם הרמב"ן, שגם אם פתח ראובן את החלון, אין זו חזקה ביחס לשמעון, ולכשיתחיל ראובן לעשות שימוש בחצר, יוכל לדרוש מראובן לסגור את החלון. הסברא נותנת שלפחות במצב בו אין טענה על רכישה, לא נוצרת חזקה, שכן יוכל להסביר את העדר המחאה בכך שלא מחה כל עוד אינו ניזוק⁸. בנדון דידן המסתור נבנה בזמן שלמשפחת כהן לא היה כל נזק מבנייתו, שכן להם גם היה גגון מעל המרפסת, ולכן כלל לא יכלו לבנות סוכה במרפסת.

החלטה

בית הדין רואה כהסדר ראוי, שלא למנוע ממשפחת לוי להשאיר את המסתור במהלך השנה, ועם זאת לדרוש הסרת המסתור לקראת ימי הסוכות בסיוע של מר כהן, גם מצד שכופין על מדת סדום.

אמנם יש לדמות מצב זה ל"חסר קצת" כיוון שהוא דורש מאמץ⁹ של הצדדים, אך מדובר במאמץ קטן מאוד (במציאות הנוכחית), והוא לדבר מצווה, על כן במסגרת סמכות בית הדין לדון בין לדין בין לפשרה, ראוי לקבוע הסדר פשרה זה.

ערך: הרב סיני לוי

____________________________________________________

1  הלכות שכנים פ"ז הל' ז'

2  רש"י – ב"ב ו ע"א ד"ה אחזיק להורדי

3  ריב"ם בתוס ב"ב כג ע"א ; ושיטת הראב"ד (שכנים ז,ז) שהחזקה בשלושים יום.

4  חו"מ קמב, ג ; קנג, ז יג טז ; קנד ז ; קנה, לה

5  ברוב המקומות שנזכרו לעיל הביא הרמ"א את דברי החולקים, לבד מאשר בסימן קנה, שסתם.כמחבר.

6  שו"ע חו"מ קנ"ד, רמ"א סמ"ע ; נתיבות, גר"א

7  שו"ע חו"מ קנד, טז

8  וע"ע שו"ת רע"א מהדו"ק סימן קנ"א ד"ה ולזה.

9  ע' קצות החושן סימן קנד, א

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר