English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ה | שבת פרשת וארא

וארא | כו טבת תשע"ה | 17/01/2015

פרשת השבוע: שמיטה בימינו לכתחילה?

גם בהתחלת פרשתנו הכתוב מדגיש: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְקֹוָק לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" (שמות ו' ב-ד). מטרתה של יציאת מצרים היא חיי תורה מלאים בארץ ישראל. מצוות השמיטה איננה אחת מהמצוות התלויות בארץ, אלא היא מצווה, שהישיבה בארץ תלויה בקיומה ושמירתה.

חמדת הדף היומי: גזירה לגזירה

הגמרא ביבמות (ק''ט ע''א) מביאה את דעתו של רבי אליעזר שהמגרש את היתומה והחזירה אסורה ליבם גזירה משום יתומה בחיי האב. לאחר מכן שואל רבא את רב נחמן מה הדין בצרת היתומה, עונה לו רב נחמן ''היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה''

חמדת החינוך: שבט אחים

רק לפני שבוע זכינו לסיים את ספר בראשית. כל מי שקרא את סיפורי התורה על קין והבל, יעקב ועשיו, רחל ולאה והשיא - מאבק האיתנים בין יוסף לאחיו, לא יכול שלא לחוש טעם חמצמץ. סימני שאלה מטרידים מרחפים באוויר ומנקרים בלב. למה היחסים המשפחתיים נראים כאן כל-כך נורא? האם אחים לא אמורים לאהוב ולתמוך אחד בשני? וגם אם אין ביניהם חיבה עצומה - לפחות שלא תהיה עוינות כזו? ובכלל, מה התורה רוצה לומר לנו בזה? ייתכן שדווקא הקרבה הגדולה הקיימת בין אחים, היא זו שיוצרת את הסיבות לריחוק ולשנאה ביניהם. יש כאן שני ילדים המתחרים בעצם על אותה המשבצת. בלב שניהם מקנן רצון עמוק לאהבה בלעדית של הוריהם. שניהם מצטופפים באותה טריטוריה פיזית, ושניהם מתחרים על אותם משחקים, בגדים ומאכלים. יש מחכמי ישראל המסבירים שהתורה הטילה וטו חמור על גילוי עריות בתוך המשפחה כדי לפחות לנטרל את הגורם המיני מתוך התחרות הקיימת, אך עדיין נותרו מספיק דברים שיכולים להיות עילה למריבה.

שו"ת במראה הבזק: רב רפורמי, עלייתו לתורה בבית כנסת אורתודוקסי

רב רפורמי של טמפל גדול במיאמי פרש לגמלאות, ולהפתעתי הוא בא, ברגליו, בשבת לבית הכנסת שלנו. אנחנו מתלבטים אם לאפשר לו לעלות לתורה. צדדי ההתלבטות הם כדלהלן: מצד אחד יש להתרחק מאד מאותם רפורמים, מפני שאנו מתנגדים לדעותיהם ולכך שפרצו פרצה גדולה שגרמה גם להתבוללות נוראה. מצד שני בעקבות הניסיון שיש לי בעירנו, נראה לי שיש מקום לפעול לקירוב אצל אותם רפורמים שניכר אצלם שינוי, ולפחות רצון לשינוי, של ממש בהנהגותיהם. כגון: השתתפות בשיעורי תורה על פי רוח ישראל סבא או שבאים ברגליהם בשבת לבית הכנסת האורתודוכסי, למרות שיכולים, לשיטתם, לנסוע ברכב לטמפל שלהם בשבת. כמו כן ידועה שיטתם של ר' יעקב עטלינגר ואחרונים נוספים שיש להתייחס כיום, לחילונים, כ"תינוק שנשבה". ויהודים רפורמים כאלה, שלא יודעים מיהדות, תורה ומצוות דבר וחצי דבר, כולם בורים ועמי ארצות, מעולם לא למדו דבר ובכלל חילונים ייחשבו, ואם כן אולי יש מקום לקרבם ולהחזירם בתשובה. ולפי זה אולי יש מקום להעלות לתורה רב רפורמי שפרש לגמלאות ולעודדו ולקרבו ליהדות, שכן הוא מראה סימנים ברורים לכך. מצד שלישי ידועים לי כאן, בדרום פלורידה, מקרים רבים שרבנים בבתי כנסת אורתודוקסיים מתירים ליהודים הבאים ברכב בשבת לבית כנסת לעלות לתורה ולקחת חלק פעיל בבית הכנסת, מפני שאותם יהודים רוצים דווקא להתפלל במסגרת המסורתית ולהשתייך אליה (אולי בגלל בורותם או שהם עושים כן "לתאבון" ולא "להכעיס").

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.