English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ב | שבת פרשת אחרי מות קדושים

אחרי מות | תשס"ב | 4/2/2002

פרשת שבוע

פרשתנו השנייה פותחת בצווי "קדושים תהיו כי קדוש אני." ידועה המחלוקת בין רש"י, שפירש שצווי זה הוא על פרישה מהחטא בעניני עריות, לבין הרמב"ן, שפירש שצווי זה כוונתו "קדש עצמך במותר לך" ו"אל תהיה נבל ברשות התורה". הבה נעמיק יותר בהבנתו של הרמב"ן והשלכותיה על החיים למעשה.

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

הגמרא במסכת ביצה קובעת "הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין" (ל ע"ב). נשאלת השאלה אימתי ומה הם הגדרים ההלכתיים של כלל זה, והרי לכלל זה השפעה גם על הלכות תוכחה. למסקנת הסוגיא שם כלל זה נאמר גם לגבי איסורי תורה. לכאורה הכללה גורפת זו גוררת אחריה הגבלה של מצוות תוכחה רק למקום שברור שהתוכחה תועיל או לחילופין רק למקום שברור שהעובר כבר במצב של מזיד.

שו"ת במראה הבזק

בענין אמירה לנוכרי בשבת-שליחים ישראלים בעירנו רוצים להשתתף בתפילה המתקיימת בבית הקהילה, עליהם לטלטל תינוק (שלא נושא עצמו) והם רוצים לעשות כן בשבת ע"י גוי:

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.