English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ב | שבת פרשת אמור

אמור | תשס"ב | 02/04/2002

פרשת שבוע

בפרשתנו אנו מוצאים את הפסוק "ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת". (ויקרא כא ט). השורש "תחל" מתקשר בצורה ברורה לביטוי "מחללת". האבן עזרא מעיד כי רבים פרשו את הביטוי "תחל" מלשון "תחילה" במשמעות של "תתחיל". אבל לפי דעתו הוא מלשון "חילול" ואזי כאילו שכתוב "ובת איש כהן כי תתחלל". כפל הלשון תומך בדעת האבן עזרא וכך גם פירשו רש"י והחזקוני.

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

בשבוע שעבר הגענו למסקנה לשיטת בעל העיטור כי הכלל "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין" תקף במקרים הבאים: 1. בכל איסור שלא נתפרש בתורה, אע"פ שהוא איסור תורה, כיון שלשיטתו אי אפשר לכפות על זה. 2. במצב שאי אפשר לכפות (בגלל סיבות צדדיות) גם על איסור המפורש בתורה. לפי זה אסור למחות בשני המקרים הנ"ל כי הנזק גדול מן התועלת ואנו עלולים להפוך את העובר בשוגג למזיד.

שו"ת במראה הבזק

האם יש איסור בביצוע תרגילי הגוף והנשימה המכונים "יוגא" בלע"ז, בהיותם לקוחים מתרבות ארץ העמים אשר בהודו וממחשבת העכו"ם, אפילו אם לא מתכוונים לע"ז עצמה אלא להתעמלות גרידא, מטעם "ובחוקותיהם לא תלכו"? יתר על כן, באחד התרגילים הנ"ל מבטאים בשפתיים שמות של מושגים דתיים שלהם. האם יש בזה משום "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך"?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.