שנת תשע"ד | שבת פרשת דברים

שלום רב וכל נועם ד' וברכתו!

מכתבי זה יוצא אליכם כשאני נמצא פיזית רחוק (במסע שיעורים בקהילות במערב ארה"ב, מסע שתוכנן ונבנה חודשים רבים מראש). כרגיל, דברים אלה הם גם על דעת, אחי ורעי, ראש הכולל - הרב משה ארנרייך.

בימים אלה, קשה מאוד לשהות רחוק מהמשפחה, הלוחמים וחברי בית המדרש, איש איש על משמרתו. בכל אופן, אין ברירה וחייבים לדבוק במשימות.

אנחנו חיים בדור מיוחד, הקב"ה עושה לנו נסי ניסים כימי צאתנו מארץ מצרים ואולי אפילו יותר. שגשוגה של מדינת ישראל מבחינה רוחנית ותורנית, טכנולוגית, איכות החיים ותוחלת החיים בתוך הגיהנום שנקרא המזרח התיכון, מזכיר את מכת חושך, כשהמצרים יושבים בחשכה וליהודים אור מסביב (אין זה אומר שאין עוד הרבה דברים לשפר).

אנחנו חיים בדור צמא, צמא לתורת חיים, תורת אמת לשם שמים ולא כאמצעי להשגת כל דבר אחר. יש לכך סימנים רבים, אחד מהם, מובהק במיוחד, הוא הצמא שמובע בשירים וביצירות האומנות של השנים האחרונות. .

תפקידנו, כמי שהקדישו את חייהם ללמוד תורה למען עם ישראל, לספק לציבור מים חיים ורעננים ולחבר אותם לאביהם שבשמים.

השבועות האחרונים יש בהם ייחוד מיוחד. הכאב, הצער והיגון על הנופלים יחד עם תחושת רוממות של אחדות וקידוש השם.

מה שהתחיל במעשה שפל של חטיפת שלשת הנערים ורציחתם, תוך כדי צהלות שירה ושמחה  (גם מעשים של בודדים בקרבנו יש להוקיע) הביא לפריצתם של רגשי אחדות והתעלות. גדלות הרוח של משפחות החטופים ובמיוחד האימהות, הביאה לידי ביטוי נוסף את מיוחדותו של הזמן והדור. רגשות הקדושה והאחדות שפרצו מתוך הכאב, הם בבחינת לידה חדשה: "הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ".

חטיפה זו גרמה גם לחשיפתה ברבים של "מגה תוכנית" שפלה עוד יותר- - רצח המוני של אנשים נשים וטף שחטאם היחיד הוא היותם יהודים ששבו לבנות את ארצם, לאחר אלפי שנות גלות. בסופו של דבר, במחיר קשה, נמנע אסון נורא והאמת יצאה לאור. נודע ברבים קלונם של מנהיגי עזה וחבריהם בכל אתר.

נתפלל כי גם המשך הפסוקים יתקיים בנו במלואו: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו ס"ו ח-י)

גם כאן, בסוף מערב, יש למאורעות השפעה אדירה על כל אחינו ואחיותינו, שעדיין נמצאים  בגולה.

הלקח שאנו צריכים לקחת עמנו הוא לזכור, גם בימי שגרה שקטה ורגיעה , להודות לקב"ה על כל הטוב שגמלנו מבחינה פרטית ומבחינה לאומית. להגביר חיילים לתורה, לגדול ולהעמיק כדי לשרת את הציבור. להרוות אותו, לקדש שם שמים בכל הליכותינו ופעלנו. להוסיף אחדות בין כל חלקי האומה (כשהדגש הוא על כל ואתם יודעים כמה מאמצים אנו מקדישים להשיג מטרה זו, בין בדברים שכבר פורסמו ובין בדברים שעוד יפורסמו).

כחלק מחיזוק "כיפת הברזל" של עם ישראל, דחינו את היציאה ל"בין הזמנים". הלימודים ממשיכים ביתר שאת בבית המדרש לפחות עד סוף שבוע הבא.

נחזק את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון המחרפים נפשם לחיי העם והגנת הארץ, שיצאו לעזרת ד' בגיבורים כנגד ערלי הלב ושפלי הרוח. יהי רצון שישובו לשלום שלמים ובריאים לחיק משפחותיהם עטורים בעטרת ניצחון.

נחזק את ידי ממשלת ישראל האחראית על ביטחונם ורווחתם, שיתקיימו בהם דברי התפילה "וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ".

נחזק את כל האימהות והנשים המחכות ליקיריהן ונושאות בעול  של חיזוק המשפחה ודאגה לצרכי הילדים גם בימים של "צבע אדום" מטריד ולילות ללא שינה. חיבוק מיוחד לכל תושבי הדרום ובמיוחד לאנשי "עוטף עזה" שסובלים מן הטרור הזה כבר שנים רבות בגבורה בתוכם בוגרי "ארץ חמדה".

נאחל רפואה שלמה והחלמה מהירה לכל הפצועים בתוך שאר חולי ישראל.

ננחם ונחבק את משפחות הנופלים

ביודענו כי חסרונם האישי לא יוכל לתקון

 אבל נתפלל עמם כי בבנין ציון וירושלים ינוחמו.

נמשיך להגביר חיילים בתורה ובתפילה לישועות גדולות ובשורות טובות.

אלה במנהרות רצח ובניסיונות לחטוף גופות

ואנחנו בצבא מוסרי "בְּשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר:

הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: יְקֹוָק הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ"

                                                               (תהלים כ' ח-י)