English | Francais

Search


שנת תשע"ד | שבת פרשת דברים

חמדת דף היומי: חזן יחף?

הרב עקיבא כהנא

המשנה במגילה (כד ע"א) כותבת ש"פוחח פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו".

מהו 'פוחח'?

רש"י מביא ממסכת סופרים שהפירוש הוא ש'כרעיו נראין', כלומר, רואים את רגליו, והוא יחף. ר"ן (על הרי"ף) מקשה על רש"י שלקמן המשנה (כד ע"ב) כתבה שמישהו שלא מסכים לעבור לפני התיבה בסנדל, לא יעבור כשהוא יחף, כי זה דרכי המינים (להתפלל בבית הכנסת בלי סנדלים). ומשמע שאדם אחר שלא חשוד על מינות יכול להתפלל יחף? (ועי' ברש"ש שישב קושיה זו). מכוח קושייתו הר"ן מפרש שפוחח הוא אדם שבגדיו קרועים ובשרו מגולה בהרבה מקומות.

נמצא שלפי רש"י החזן אינו רשאי להיות יחף ואילו לר"ן הוא רשאי. ומשמע שלכל הדעות יחיד רשאי להתפלל יחף. אך, הגמרא בשבת (י ע"א) כותבת שרב הונא בכל פעם שהתפלל גרב גרביים. ומזה למד תוספות שם (ד"ה רמי) שגם ליחיד אסור להתפלל יחף, מלבד ביום כיפור ובתשעה באב, שבהם יש איסור ללכת עם נעליים.

הרמב"ם פסק שהשאלה האם מותר להתפלל יחף תלויה בדרך הלבוש באותו מקום (תפילה ה, הלכה ה): "לא יעמוד בתפלה... ברגלים מגולות, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו בפני הגדולים אלא בבתי הרגלים". ברכי יוסף מבאר שהרמב"ם למד שהמשנה במגילה אשר ממנה משמע שחזן רשאי להיות יחף עוסקת במקום שנהגו ללכת יחפים, ולכן מותר אפילו לחזן להתפלל יחף.

ב"ח (שם אות א) חולק וסובר שמהגמרא בשבת רואים שגם אדם שלא הולך עם גרבים ביום יום, צריך ללכת עם גרבים בתפילה. ואילו ברכי יוסף (אות ז) ופרי חדש (שם) חולקים לכיוון השני, ואומרים שדווקא רב הונא היה גורב גרביים ממידת חסידות, ואין זה חיוב לאדם אחר. וראייה מהמשנה במגילה (כד ע"ב שהובאה לעיל) שמתירה גם לשליח ציבור להתפלל יחף.

עולה מזה שלפי רש"י ליחף אסור להיות חזן, ולפי הב"ח אף יחיד אינו רשאי להתפלל יחף. לפי הרמב"ם, במקום שנהגו ללכת יחפים בפני הגדולים מותר ליחף להתפלל ואף להיות חזן.

סיכום:

המשנה כותבת שפוחח אסור לעלות כחזן ורש"י ביאר שהכוונה לאדם שרגליו מגולות, ואילו הר"ן ביאר שהכוונה לאדם שבגדיו קרועים ובשרו מגולה בהרבה מקומות.

מהגמרא בשבת נראה שכל מתפלל צריך לגרוב גרביים. ושלוש דעות נאמרו בזה:

א. פשט הרמב"ם – שבמקום שנוהגים לגרוב גרבים חייבים, ובמקום שלא נוהגים לא חייבים.

ב. ב"ח וערוך השולחן – שבכל מקום חייבים לגרוב גרביים.

ג. פרי חדש וברכי יוסף – החובה לשים גרבים היא רק מידת חסידות.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ הנערים

יעקב נפתלי פרנקל,

גיל-עד מיכאל שאער

ואייל יפרח הי"ד


לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ח בסיון תשע"ד

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.