שנת תשע"ה | שבת פרשת וירא

חמדת הארץ - שנת השבע: להוציא מים משטיפת רצפה ולשופכם לחצר בשמיטה

שאלה

אני פונה אליכם מכיון שכששטפתי רצפה חשבתי לעצמי, האם מותר לי לשפוך את המים דרך המרפסת לחצר, הרי בחצר יש צמחים ואסור להשקותם בשמיטה?

תשובה

מותר לשטוף רצפות ולשפוך את מימיהם החוצה, גם אם הם נשפכים על צמחים ועצים¹.

_________________________________________

1    ישנם כמה טעמים להתיר:

א.      השקיה היא מלאכה דרבנן, ויש הסוברים שבגלל אופי המלאכה, שלא נועדה לשם צימוח, אלא לשם קיום העץ, מותר להשקות כרגיל כמו שאר השנים, או להוסיף השקיה על מה שהצמח חייב (ראה פירוש הברטנורא למשנה שביעית פרק ב, משנה י; שמירת שבת כהלכתה (חלק ב, פרק סז הערה סג); חוות בנימין לרב שאול ישראלי חלק ג סימן צח (עמוד 12) שמתירים להוסיף השקיה לצמח).

ב.      גם אם השקיה נאסרה, התורה לא אסרה שום מלאכה בשביעית כאשר לאדם לא אכפת מתיקון המלאכה והשבחת הקרקע, כיון שכל איסורי שביעית הם כשאדם מכוון לתועלת הקרקע (משפטי ארץ פרק ד עמוד 54 בשם החזון איש שביעית יט, יד עמוד 282 וכן סימן יח סוף סעיף ו עמוד 278 ובמשנת יוסף שבאות ג דן בדבריו באריכות).

ג.       כיון שהאדם אינו מתכוון למלאכת ההשקיה, אלא לשטוף את ביתו ולסלק את המים ממנו, אזי גם אם השקיה נאסרה בשביעית, מותר להוציא את המים כאשר אין כוונתו להשקיה. ואף על פי שמדובר ב'פסיק רישיה', כי וודאי שהוא ישקה את הצמחים על ידי הוצאת המים, 'פסיק רישיה' מותר באיסור דרבנן (השקיה, ושמיטה בזמן הזה גם היא דרבנן לרוב הפוסקים). ראה שו"ת משנת יוסף (חלק א, סימן סג) שהאריך מאוד בשאלה זו, והביא סברות נוספות להקל, ודבריו הובאו גם בילקוט יוסף (שביעית, יב, ז)).

אמנם, מספר פוסקים החמירו בכך: שבט הלוי (תורת הלוי עמוד קכד) כתב שיש להחמיר שלא לשפוך את המים ממש על הצמחים, אלא בצד הצמחים. והרב חיים קנייבסקי (דרך אמונה, שמיטה א, ב ציון יח) מביא את דברי הרב אלישיב שיש לאסור בכל מקרה כשיש צמחים במקום שאליו הוא שופך את מי השטיפה, אלא אם כן יש במים חומרי ניקוי, וכך המים אינם מועילים לצמחים.

אך למעשה, מכיוון שטעם המתירים מסתבר, יש להקל.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר