English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת בא

פרשת השבוע: ישראל מקדשים את הזמנים - בשביעית?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

רש"י הראשון על התורה מביא את דעתו של רבי יצחק, כי התורה הייתה אמורה להתחיל בפסוק הנותן לעם ישראל את הכח לקדש את הזמנים, בפרשת בא, בציווי:

 "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"  (שמות י"ב ב).

בלי להיכנס למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בנושא, הרי שקידוש החודש ועיבור השנה הם שני נושאים שניתנו בידי בית הדין הגדול. כל החלטה של בית הדין מחייבת, אפילו ניתנה בטעות, אף על פי שיש לה השפעה על דיני ממונות רבים ואפילו על דיני נפשות. כמאמר חז"ל:

"לא היתה השנה צריכה לעבר ועיברוה אנוסים או שוגגים או מוטעים, מנין שהיא מעוברת שנאמר: "אשר תקראו אותם מועדי" -"אתם" - אפילו שוגגים, "אתם" - אפילו מוטעים, "אתם" - אפילו אנוסים. אם קראתם אתם - מועדיי, ואם לאו - אינן מועדיי" (ספרא אמור פרשה ט ג).

קדושת הזמן נחלקת לשתי קבוצות:

א.   הזמנים המקודשים ועומדים מששת ימי בראשית, בידי בורא עולם. קדושתם מכונה "קביעא וקיימא".

ב.   הזמנים שמתקדשים על ידי נציגי עם ישראל וקדושתם תלויה בהחלטת בית הדין הגדול.

השבת קבועה ועומדת. ראשי החודשים, החגים והמועדים תלויים ועומדים בהחלטת עם ישראל באמצעות נציגיו. השמיטה קבועה מצד אחד והיא תמיד חלה בכל שנה שביעית. מצד שני המצווה חלה מדאורייתא רק אם בית הדין מונה את השנים.    

נשאלת השאלה מה יקרה אם בית הדין יחליט לעבר את שנת השמיטה? האם בחודש הנוסף על השנה יחולו דיני השביעית? האם האיסורים לעבד את הקרקע יחולו עוד חודש? האם מה שיגדל בחודש העיבור יהיה פטור מתרומות ומעשרות, כדין מה שגדל בשנת השבע?

לכאורה, יש כאן התנגשות בין מערכת הזמנים המקודשים בידי שמים, כמו השבת , ומערכת הזמנים שקדושתם תלויה בידי אדם, כמו החגים המושפעים מההחלטה על עיבור השנה.

בסוגיא במסכת סנהדרין מובא:

"תנו רבנן: אין מעברין את השנה לא בשביעית, ולא במוצאי שביעית, אימתי רגילין לעבר - ערב שביעית" (דף יב ע"א).

נחלקו רש"י והרמב"ם בטעם ההימנעות מעיבור שנת השבע. רש"י הסביר "שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע ". כלומר, בית הדין מתחשב בצרכי עם ישראל וכדי לא להכביד עליהם כלכלית, אין מאריכים את השנה באמצעות העיבור ואין מאריכים את התקופה בה אסור לעבד את השדות.  הרמב"ם נימק: "ואין מעברין בשביעית שיד הכל שולטת על הספיחין ולא ימצאו לקרבן העומר ושתי הלחם" (הלכות קידוש החודש פרק ד הלכה טו). הדאגה לפי הרמב"ם היא לצרכי שמים, כדי שאפשר יהיה למצא שעורים וחיטים עבור העומר ושתי הלחם.

בירושלמי מובא דיון בשאלה מה המקור לכך שיש לבית הדין (נציגי עם ישראל) את הכח להפקיר רכוש ומובאת הראיה הבאה: "ר' יונתן ברי' דר' יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עברוה הרי זו מעוברת, וחודש אחד שהוא מוסיף- לא פטור ממעשרות היא?!" (מסכת פאה פרק ה ה"א).

נחלקו גדולי עולם בשאלה מי מפקיר את השדות בשנת השבע? האם הם מופקרים ועומדים בידי שמים או שהבעלים הם אלה המפקירים? שני ענקים, מרן הראי"ה קוק והרידב"ז (הרב יעקב דוד וילובסקי מצפת) שהתייצבו משני צדי המתרס ההלכתי (וחלקו גם בשאלה אם להשתמש ב"היתר המכירה" אם לאו) ניסו להביא ראיה לשיטתם בשאלה על הגורם להפקר מדברי הירושלמי הנ"ל. להרחבה, ניתן לעיין בשיעור מס' 6 בנושא השמיטה, באתר 'ארץ חמדה'.

במאמר מוסגר נציין  כי למרות המחלוקות ההלכתיות הקשות, שמרו גדולי עולם אלה על יחסי ידידות וכבוד הדדים, דבר שיש ללמוד מהם גם בדורנו.

 

חכמי כל הדורות הוטרדו בשאלה: מה מרכזי יותר מבחינה רוחנית, "כלל ישראל" או ה"שכינה"? האם לתבוע את כבוד האב (בין אדם למקום) או לתבוע את כבוד הבן (צרכי עם ישראל ובן אדם לחברו)?

 הבה נתפלל ששתי השאלות תהיינה מעשיות מן התורה, בקרוב בימינו אמן.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 
לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

  

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.