English | Francais

Search


שנת תשע"ו | שבת פרשת תצוה

פרשת השבוע: התורה והמדינה, הילכו יחדיו?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

בדברינו לפרשת תצוה שנת תשע"א: "בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי" - עוד על ממלכתיות ומקדש, עסקנו בשיטתו של שלמה המלך בענין הקשר בין הקודש והחול, התורה והמדינה. הסברנו כי שלמה הקפיד לבנות בית המלך בצמוד לבית המקדש. מלכי יהודה שהרשיעו, גרמו לנביא יחזקאל לבקר את המציאות במילים קשות:

"בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי: עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם מִמֶּנִּי וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם"  (יחזקאל פרק מג ח).

נבדוק עתה מה הייתה גישתו של דוד המלך ובמה שינה שלמה מדרכו של אביו?

בספר שמואל ב' מספר לנו הכתוב שדוד כבש את עיר יבוס והפך את ירושלים לבירת עם ישראל ומדינת היהודים הראשונה. וז"ל הכתוב:

"וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד:... וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה: וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ:  וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד" (שמואל ב' פרק  ה ז-י).

דוד המלך הרחיב את ירושלים, הקיף אותה בחומה חדשה, שכללה גם את הר הבית וגם את עיר דוד. בין הר הבית ועיר דוד בעמק עושי הגבינה, נשאר מקום פנוי לעולי הרגלים, שנקרא המילוא.

דוד המלך הקפיד לבנות את ביתו בעיר דוד (שרידיו ויסודותיו של הארמון נמצאו כנראה בחפירות עיר דוד שנעשו בשנים האחרונות, עיינו במאמרה של אילת מזר, ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה, מחקרי יהודה ושומרון כ, 2011, עמ' 167-172).

כך הוא שידר שני מסרים:

הראשון - בית המקדש יבנה במקום גבוה יותר מארמון המלך. כך נפסק להלכה גם בעניין מיקומו של בית הכנסת בעיר. וז"ל ערוך השולחן: "איתא בשבת י"א. כל עיר שגגותיה גבוהים מבהכ"נ לסוף חרבה שנאמר לרומם את בית ד' אלהינו ולהעמיד חרבותיו ובתוספתא פ"ג הל' י"ד, דמגילה תניא אין בונין בהכ"נ אלא בגובהה של עיר שנאמר (משלי א, כא) בראש הומיות תקרא כלומר לבנותה במקום שהארץ גבוה ואז אף אם עצם הבניין לא יהיה גבוה כל כך מ"מ כיון שעומד על מקום גבוה ממילא עולה בגבהו על כל בתי העיר" (אורח חיים סימן קנ סעיף ג).

המסר השני - ארמון המלוכה סמוך לבית המקדש אבל לא צמוד אליו. ההצמדה עלולה לגרום לטשטוש ההבדלים בין קודש וחול. הסמיכות מציינת ומסמלת שאין להפריד בין קודש לחול.

שלמה המלך חשב שהוא הצליח לתקן עולם במלכות שד-י. אחרית הימים כבר הגיעה והוא ודורו הגיעו למצב שחכמי האמת כינוי אותו 'סיהרא בשלמותא' (ירח מלא). לכן, הוא בנה ארמון חדש, כנראה באזור שבו בנוי כיום מסגד אל אקצא, ממש בצמידות לבית המקדש. מכיוון שלא כל מלכי בית דוד היו קרובים למצב של גאולה שלמה, סמיכות זו "זכתה" לביקורתו הנוקבת של הנביא.


אם כך, נשתדל לצעוד בדרכו של דוד, נתנגד להפרדת הקודש מן החול, נתנגד גם לטשטוש הגבול ביניהם, ונקפיד מאוד לשמור על כך ששיקולי הרוח, הם שיקבלו את העדיפות על שיקולי החומר, עד כמה שניתן.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

רפואה שלימה

 לאורית בת מרים

בתוך שאר חולי ישראל

***

מש' ארץ חמדה' אבלה

 על מותו של חברנו האהוב

 הרב ראובן אברמן זצ"ל,

 חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו,

 מחנך דגול

 ואיש המעלה מכל הבחינות.

 

 

לע"נ

צפורה בת יונה דונייר ע"ה

נלב"ע י"ב אדר א'

 

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

 

לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.