|
 שנת תשע"ו | שבת פרשת תצוהחמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכהאורים ותומים האורים והתומים שימשו כדי שניתן יהיה לשאול באמצעותם אם לעלות למלחמה ואם יצליחו בה, כדי לאפשר את חלוקת הארץ לשבטים וכדי להוסיף על העיר ירושלים ועל עזרות המקדש. דעות שונות נאמרו באשר למהותם של האו"ת - יש אומרים שהם אבני החושן עצמם, ויש אומרים שזהו שם המפורש שהיה נתון בין כפלי החושן. בהתאם לכך נחלקו אם האו"ת הם חלק מבגדי כהונה, ולפי הדעה שהם חלק מבגדי הכהונה (דעת הרמב"ם), כשלא היו עוד או"ת - נמצא שהכהן הגדול היה מחוסר בגדים. חז"ל אומרים שאו"ת בטלו בבית שני. מעיד על כך גם גם יוסף בם מתתיהו ב'קדמוניות היהודים': "אורים ותומים ספו תמו מקירבנו כמאתיים שנה לפני כותבנו הספר הזה." אולם אם כך, כיצד יכול היה, לפי הרמב"ם, כהן גדול לעבוד בבית המקדש, והרי אסור היה לו לעבוד כשהוא מחוסר בגדים? התירוץ הוא, שהאורים ותומים היו בבית שני, אלא שלא היו משיבים ברוח הקודש, ולא היו נשאלים בהם, כפי שעשו בבית ראשון. אבל גופם של או"ת היו גם בבית שני, שאם לא כן נמצא הכהן הגדול עובד כשהוא מחוסר בגדים. מדוע כותב אפוא יוסף בן מתתתיהו שהאו"ת "ספו תמו"? אולי התכוון לכוחם של האו"ת; או שדבר מציאותם הפיסית לא היה ידוע לכלל האומה, ואפילו לא ליוסף בן מתתיהו, על אף שהיה כהן. ע"פ הערך אורים ותומים בכרך א  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
