|
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב".
הפסוק הראשון של ספר דברים מחייב הסבר. הפשט הפשוט הוא שמדובר ברשימת מקומות שנקראו על שם מאורעות שאירעו בהם.
זו דעתו של רבי יוסי בן דורמסקית, שהכריז: "מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע" (ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א).
לעומתו, רבי יהודה דורש את הרשימה כתוכחה: "רבי יהודה אומר הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר ואלו הם שנים בים שנים במים שנים במן שנים בשליו אחד בעגל ואחד במדבר פארן במרגלים" (שם).
מצינו גם ברייתא הדורשת כדעת רבי יהודה: "עשרה נסיונות ניסו אבותינו להקדוש ברוך הוא במדבר ואלו הן. במדבר. בערבה. מול סוף. בין פארן. ובין תפל. ולבן. וחצירות. ודי זהב (דברים א' א). במדבר שעשו את העגל שנאמר יעשו עגל בחורב (תהלים ק"ו יט). בערבה על המים שנאמר ויצמא שם העם למים (שמות י"ז ג). וי"א זה פסלו של מיכה. מול סוף על שהמרו על ים סוף. ... בין פארן במרגלים [שנאמר] וישלח אותם [משה] ממדבר פארן (במדבר י"ג ג). ובין תופל אלו דברי תפלות שתפלו על המן. ולבן זה מחלוקותו של קרח. וחצירות על השליו הרי שבעה. ובמקום אחר הוא אומר ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה (דברים ט' כב)". (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לד).
אחרי בקשת המחילה, נציע פירוש אחר לאחד הביטויים, בלי לנסות להכריע בין רבי יהודה ורבי יוסי בן דורמסקית. פירוש זה יתן גם משמעות עכשוית לביטוי זה.
נתייחס לביטוי "תֹּפֶל". ביטוי זה כלול בשמו של יועץ דוד המפורסם "אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי". אחיתופל היה אביו של "אֱלִיעָם" (שמואל ב כ"ג לד). אליעם היה אביה של בת שבע (שמו"ב י"א ג).
אליעם מופיע גם תחת השם עמיאל. שני השמות הללו מכילים בקרבם את נוסחת הגיור הידועה מדורי דורות, עוד מימי סבתו הגדולה של דוד המלך, רות המואביה, מי שדבקה בחמותה והכריזה: "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקיִךְ אֱלֹקי" (רות פרק א' טז). רות הצטרפה לעם ישראל הן מהבחינה הרוחנית - קבלת מצוות, והן מהבחינה הלאומית.
(עיינו בדבריו המאלפים של מרן הגר"ש ישראלי בחוות בנימין ח"ב סימן סז פיסקא י, בנושא הגדרת הגיור ותפקידו הכפול של בית הדין שגם מבטיח את קבלת המצוות וגם פועל כמי שמייצג את עם ישראל כעם וכלאום).
גם שמו של אחיתופל יש בו יותר מרמז לכך שהוא גר שנתגייר ועתה הוא אחינו שעזב את התפל והצטרף לעדת המאמינים בקב"ה. רמז נוסף ניתן להביא מפרשיית מותו של אחיתופל. מצד אחד, בשום מקום בתנ"ך לא נזכר שם אביו של אחיתופל, שהרי הלכתית אם הוא גר אין לו אב. מאידך גיסא, לאחר שהתאבד הוא נקבר בקבר אביו ולפי דברינו, לא בקבר ישראל (עיינו שמואל ב י"ז כג). הדברים יורחבו בע"ה בספרי החדש "צפנת שמואל" (יפורסם בקרוב).
לפי זה נבין את דרשת חז"ל על הפסוק: "וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים פרק א' א)
"ובין תפל. לפי שאמרו דברים של תפלות על הקדוש ברוך הוא" (מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת דברים פרק א).
הביטוי תֹּפֶל, רומז למקום בו נכשל דור המדבר בחטא עבודה זרה.
אנחנו נלמד ממנו מהו היחס לראוי לגר המכניס עצמו תחת הכותרת: "עמך עמי ואלקיך אלקי"? הוא אחינו שבא מן התפל!
הבה נתפלל דווקא בימים אלה-תשעת הימים (עשרה השנה)
כי נתחזק בקבלת המצוות, הן מהצד הלאומי והן מבחינת קליטת הגרים,
אחינו הם, הבה נזכור שאונאתם מצויה.
|
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
