|
 שנת תשס"ז | שבת פרשת שמינימשפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקהאל תעש עצמך כעורכי הדיינים, האומנם? – חלק ב'
הרב סיני לוי
בגליון הקודם, הבאנו שאלה שהופנתה לבית הדין, בנושא האפשרות לעסוק כעורך דין, על פי ההלכה.
בחלק הראשון של התשובה, התייחסנו לבעיה ההלכתית שמעוררת השאלה: בתי המשפט בישראל, נכון להיום אינם פועלים על פי ההלכה ומתוך מחויבות אליה. מאידך, בתחומים שונים, יש תוקף לחוק מכח מנהג המדינה ומדינא דמלכותא.
השבוע נבקש לסקור מספר תחומי עיסוק, ולעמוד על המבט ההלכתי אליהם.
א. הבחנה בין הדין הפלילי לדין האזרחי
הר"ן בדרשותיו סי' י"א מחלק בין משפט הסנהדרין למשפט המלך. מדבריו עולה שלמלכות יש אפשרות וחובה להתקין מערכת ענישה שאינה דנה על פי דין תורה, אלא על פי צורכי המקום והזמן. מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כתב על פי זה (עמוד הימיני סי' ח') שבתחום הפלילי יש תוקף לחוקי המדינה בימינו. בתי המשפט הם הזרוע שמממשת את החובה לאכיפה בתחום זה, ועל כן אין מניעה מלעסוק כעורך דין בתחום הפלילי.
ב. מיסים, ותחומים נוספים שבאחריות המדינה
למדינה נתונה הסמכות והאחריות לנהל את המרחב הציבורי – במסגרת זו (כמו בדין הפלילי) נחקקים חוקים המסדרים תחומים שונים:
הדוגמא הקלאסית היא גביית מיסים. זהו התחום בו קבע האמורא, הדיין החשוב, שמואל (בב"ק קי"ג ע"ב): "דינא דמלכותא דינא". למדינה רשות לגבות מסים, על מנת לשרת את הציבור ולנהל את המדינה באמצעות הכספים שיגבו. על כן, עיסוק משפטי בתחום זה אינו מעורר שאלה הלכתית.
בנוסף, כל תחום שזכותה של המדינה לנהל (תקשורת לדוגמא), אין מניעה מלעסוק בו.
ג. הדין האזרחי
תחום זה הוא התחום הבעייתי ביותר מבחינה הלכתית. בדיני נזיקין, לדוגמא, קיים פער בין העקרונות ההלכתיים, לבין החוק במדינת ישראל. לפיכך, בנוסף לבעיה של פניה לערכאות אותה העלנו בגליון הקודם, אסור על פי ההלכה לגבות כספים שאינם מגיעים על פי דין. בדומה, סכסוכים בשל הפרת חוזים יזכו למבט שונה מבחינה הלכתית וחוקים. הגישה הרווחת בין הפוסקים היא שאין לעסוק בתחומים אלו בייצוג של תובע שלא ניסה לתבוע קודם את המגיע לו בדין תורה, אך בייצוג נתבע אין מניעה, כיוון שהוא נאלץ להגיע לבית המשפט, ולא עשה כן מבחירתו.
ד. דיני עבודה
אחרוני דורנו נחלקו לגבי מעמד בתי הדין לעבודה. יש שנקטו כי כיוון שבתחום זה על פי ההלכה מקומו של המנהג המדינה הוא מרכזי, וכן כיון שמשולבים בפעילות בית הדין גם גורמים אזרחיים (נציגי ציבור) אין בפניה לבתי הדין לעבודה משום איסור ערכאות (ראה פד"ר י"א עמ' 265, ותחומין ג' עמוד 244).
ה. יעוץ משפטי
בכל התחומים, ובכללם התחום האזרחי, על גווניו, לעורכי הדין תפקיד חשוב בייעוץ משפטי. יעוץ נכון, לדוגמא בשעת עריכת החוזה, עשוי למנוע סכסוך משפטי בעתיד. עורך הדין צריך להיות מודע גם להיבטים ההלכתיים של התחומים בו הוא עוסק. לדוגמא בחוזים רבים ישנם סעיפים שיש בהם משום איסור ריבית. ישנן דרכים הלכתיות טובות להגיע למסגרת העסקית המצופה, גם ללא שאלות הלכתיות. עורך דין שייתן בנוסף לייעוץ המשפטי גם שירות על פי ההלכה, יועיל ללקוח שלו גם בחומר וגם ברוח.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
