|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת ויצאמלאכים וכבשים בחלום יעקב מנקודת מבט של עולה לארץ ישראל"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּו" (בראשית כ"ח יב).
סולמו של יעקב הפך לסמל אוניברסלי והוא מופיע במפורש או כמוטיב בהרבה מאוד יצירות אומנות. חלום זה הוא גם אחד מסיפורי התנ"ך שכל ילד יהודי לומד בתחילת דרכו. בימינו, אף נתחבר שיר ילדים מאוד מפורסם אודות המאורע. הרבה פחות מפורסם הוא החלום הנוסף אשר מתואר בסוף הפרשה. "וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים: וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ: אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ:" (ל"א י-יג). החלום השני מתרחש עשרות שנים מאוחר יותר, והוא שונה מהרבה בחינות מהחלום הראשון.
בחלומו הראשון של יעקב, בארץ ישראל, תוך כדי מנוסתו מאחיו עשו, כשהפחד מאחיו מגביר את בטחונו בקב"ה, והוא עדיין שרוי באווירת הקדושה שחפפה על בית הוריו,בולטת מאוד תחושתו כי הקב"ה ומלאכיו הם במרכז הוויתו.
לאחר עשרות שנים, עשרים שנה בחוץ לארץ, שני עשורים בביתו של לבן על כל המשתמע מכך, שנים כה רבות בהן לא ראה את הוריו יצחק ורבקה, יעקב במצב שונה לחלוטין. ליעקב ארבע נשים והוא אב לאחד עשר ילדים. יש לו דאגות ואחריות למצבו הכלכלי, ולפרנסת משפחתו. סוף סוף הצליח הוא להכריח את חותנו לקבוע לו שכר עבור עבודתו. בעקבות חלום נבואי הוא מצליח להבטיח את עתידו הכלכלי. הקב"ה מתגלה אליו ואומר לו "רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ... עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ" (שם).לפני עשרות שנים חלמת על מלאכים, ועכשיו אתה חולם על כבשים, לפני עשרות שנים עמדת על הארץ אך ראשך היה בשמים, ועתה דאגותיך בעולם החומר. ראה מה שלבן וחוץ לארץ עשו לך! כאשר אדם גר בחברה אשר לה ערכים מסוימים, סופו להיות מושפע ממנה. אף יעקב אבינו, מאבות האומה, לא נמלט מכך.
חז"ל דייקו בחלומו הראשון של יעקב כי המלאכים "עולים ויורדים." היינו מצפים שהסדר יהיה הפוך, יורדים ועולים, מאחר שמשכנם הוא בגן עדן. לכן חז"ל הסבירו כי בעוד שיעקב היה בארץ ישראל היו אלה, מלאכיה אשר ליוו אותו. אך ביציאתו לחוץ לארץ, עלו מלאכי ארץ ישראל וירדו מלאכים אחרים המיוחדים ללוותו בחוצה לארץ. כפי שיעקב למד (ובעצם גם כולנו למדנו) צריך מלאך שונה לשמור עליך בגלות מאשר בארץ ישראל. ערכי החברה שונים, ההתמודדויות שונות, ואפילו החלומות שונים. יעקב, אשר עזב את ארץ ישראל לארם, לא היה יכול שלא להיות מושפע מהחברה שסבבה אותו שם. כל אלו מאתנו שעלו בדורות האחרונים מהגולה לארץ ישראל, בין אלו שבאו מאתיופיה או מרוסיה, בין אלו שעלו מארצות המזרח או מארצות המערב, כולנו חונכנו להתמודד עם הבעיות שם, ואז באנו לארץ ישראל. אך האתגרים בארץ שונים ואנו זקוקים למלאכים שונים, כדי להתמודד אתם. לצערנו, חלק גדול מהחברה הישראלית אימץ דווקא את הערכים אשר חשבנו כי השארנו בארצות המוצא.
אנו תפילה כי נזכה לשמור את הערכים הטובים אותם הבאנו ונזכה לאמץ את אותם הערכים הרוחניים הייחודיים לארץ ישראל, שמלאכיה הם שילוו אותנו מעתה, בכך נזכה לטוב שבשני העולמות.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
