English | Francais

Search


שנת תשס"ג | שבת פרשת ויצא

שו"ת במראה הבזק



(מתוך חלק ב' )
 
בולוניה, איטליה   Bologne, Italy
טבת תשנ"ב
 
אופן הכשרת כלי- חרסינה טרפים ששהו י"ב חודש בלא שימוש
 
שאלה:
כלי- חרסינה (פורצלאן בלע"ז) הבלועים באיסור, האם יש סברה להתיר שימושם לאחר י"ב חודש במקום הפסד מרובה?
 
תשובה:
לעניין הכשרת כלי-חרסינה (-פורצלאן) שנבלע בהם איסור, והם שהו בלא שימוש י"ב חודשים, אם האיסור נבלע בצונן (שרייה וכדו') ניתן לסמוך על שהות י"ב חודש להתיר את הכלי לשימוש[i].
אם האיסור נבלע בחמין, מכיוון שרוב תשמישם של כלי-פורצלאן הוא בכלי שני הרי שבמקום הפסד מרובה[ii] יש להתיר כלים ששהו בלא שימוש י"ב חודש על-ידי הגעלה שלוש פעמים ברותחין[iii], ויש שהצריכו להחליף את מי-ההגעלה בכל פעם[iv].
 


[i]שו"ע יורה דעה (סי' קלה, טז). והטעם, משום שכלה כל לחלוחית האיסור שבו- "נודע ביהודה" (מהדורה תנינא יורה דעה סי' נא). וכן נפסק בספר "סידור פסח כהלכתו" (הרב גרוסמן) (ח"א פרק ו סעיף י) לעניין שימוש בכלי כזה בפסח כשבלוע בו חמץ, והוא הדין אפילו בכלי חרס.
ואף ניתן לצרף להיתר את הדעה שכלי- פורצלאן נחשבים לכלי- זכוכית שאינם בולעים כלל- "כנסת הגדולה" (יורה דעה סי' קכא ס"ק כו), "שיירי כנסת הגדולה" (אורח חיים הל' פסח סי' תנא על בית יוסף סעיף ל), שו"ת "שאילת יעבץ" (ח"א סי' סז), בשם אביו. ונהגו להחמיר, ולדמותם לכלי- חרס, ולא מדינא, רק לגבי פסח, ולא בשאר איסורים.
וגם בעל "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' מג וח"ג תשובה כז) צירף דעה זו כסניף להקל.
[ii]ואם כלי- החרסינה מהווים מערכת שלימה, נחשב הדבר לכולי עלמא להפסד מרובה- "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' מג ענף ז).
[iii]         "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' מו), שהתיר משום הפסד מרובה ותקנת השבין. ספר "משיב מלחמה" להרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן, (ח"ג סימן קנ).
(ואף אם נשתמש בהם בדבר חם בגוש, שנחשב לדעת המהרש"ל ככלי ראשון, הובא בש"ך (יורה דעה סי' קה ס"ק ח) והסכים כך להלכה הט"ז, מכל מקום יש לסמוך על דעת רשב"א, ו"דרכי משה" (יורה דעה סי' קה, ד), והגר"א (שם בס"ק יז), שחולקים על מהרש"ל וסוברים, שבדבר גוש נחשב ככלי שני – הרב גורן שם, עמ' שסה- שסו).
[iv]"חזון איש" (הל' פסח סי' קכב סק"ג), שמה שנאמר ג' פעמים בהגעלה, היינו להחליף המים בין הגעלה להגעלה, ובלא זה אין על זה שם הגעלה ג' פעמים. וב"דרישה" (מובא בחזו"א שם) כתב הטעם, כדי לפרסם- דבעלמא אין הגעלה לכלי- חרס.
 
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.