שנת תשפ"א | שבת פרשת שופטים

שו"ת במראה הבזק: השתתפות בטקסים של בני דתות אחרות

ויקטוריה, אוסטרליה                           Victoria, Australia  
מנחם-אב תשס"ג

שאלה
החברה באוסטרליה היא רב-תרבותית באופייה, ולבני הקהילה היהודית באופן טבעי קשרים תרבותיים גם עם בני דתות אחרות. האם ובאיזה תנאים מותר להיכנס לבתי תפילה שלהם: כנסיות, מסגדים ומקדשים בודהיסטיים והינדוניסטיים? האם מותר להשתתף פסיבית בטקסיהם, והאם מותר לאכול באירועים שלהם אוכל כשר?

תשובה
התשובה לשאלתך נחלקת לב' חלקים: שאלת הכניסה לבתי תפילה של דתות אחרות, ושאלת הנוכחות וההשתתפות בטקסים שלהם.נוסיף בשולי התשובה כי גדולי ישראל, החל מאבות האומה דרך תקופת הכנסת הגדולה ולאורך תקופת הגלות גזרו גזרות ותיקנו תקנות שמטרתן להבדיל חברתית בין ישראל לאומות העולם, כתריס כנגד ההתבוללות. מנהיגי הקהילות בימינו צריכים לקחת בחשבון גם שיקול חשוב זה בכל החלטה שכזו¹³.

 א.   1   אין להיכנס לבית עבודה זרה לשום מטרה¹, ואף לא משום איבה², למעט במקרים של פיקוח נפש³.

       2.  בגדר בית עבודה זרה נכללים כנסיות נוצריות⁴, וכן מקדשים בודהיסטיים⁵ והינדוניסטיים⁶.

       3.  מותר להיכנס למסגד, ואין בו משום בית עבודה זרה⁷, ויש אומרים שראוי להימנע גם מכך, כשאין בזה בעיה של דרכי שלום⁸.

 ב.   1.  אין להשתתף או לצפות בטקסים של דתות אחרות הכוללים אלמנטים של עבודה זרה, כגון הטבלה לנצרות וכדו', אף אם אין משתתפים בפועל בטקס⁹.

       2.  אין מניעה להיות נוכח באירוע שמחה או אבל של בן דת אחרת, כאשר אין בו אלמנטים של עבודה זרה¹⁰.

       3.  בכל מקרה, אין לאכול בסעודת חתונה של גוי, ואף אם מביא את האוכל מהבית או שיש שם אוכל כשר. וגם במקום איבה אסור הדבר¹¹, אך לשתות משקים שאין בהם חשש כשרות מותר במקום איבה¹².

נוסיף בשולי התשובה כי גדולי ישראל, החל מאבות האומה דרך תקופת הכנסת הגדולה ולאורך תקופת הגלות גזרו גזרות ותיקנו תקנות שמטרתן להבדיל חברתית בין ישראל לאומות העולם, כתריס כנגד ההתבוללות. מנהיגי הקהילות בימינו צריכים לקחת בחשבון גם שיקול חשוב זה בכל החלטה שכזו¹³.

_________

¹ משנה (עבודה זרה יא ע"ב), וכן נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' קמט סע' א). המשנה עוסקת בעיר שיש בה עבודה זרה, והרמב"ם מבאר בפירוש המשניות שאנו אנוסים לגור בעיר כזאת, אך להיכנס לבית עבודה זרה ודאי שאסור, וכן נפסק בשו"ע (שם סי' קנ סע' א) שמצווה להתרחק מדרך אלילים. וראה עוד בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובות נט-ס; ג תשובות קיב, קיד; ה תשובה עה). וכן עיין בתשובה הבאה.
  ²שו"ת "יביע אומר" (ב יו"ד סי' יא) ושו"ת "יחוה דעת" (ד סי' מה). ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה קיד).
 ³ הרמ"א (שו"ע שם סי' קנ סע' ג).
⁴  ה"אגרות משה" (יו"ד ג סי' קכט סע' ו), ה"ציץ אליעזר" (יד סי' צא), ה"יביע אומר" (שם וכן ז יו"ד סי' יב) וה"יחוה דעת" (שם); ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה נט), שגם אם אין לנוצרים דין עובדי עבודה זרה גמורים, עדיין אסור להיכנס לבתי תפילתם.
⁵  אף-על-פי שיש ממאמיני דת זו הטוענים שאין בה פולחן עבודה זרה אלא אורח חיים בלבד, בפועל ההמונים עובדים את פסל מייסד דתם – מפי הרב יעקב קרמאייר, שכיהן כרב בהונג קונג ומשמש עכשיו ברבנות בניו יורק.
⁶  דת זו הנה עבודת אלילים גמורה – מפי הרב קרמאייר הנ"ל.
⁷  שו"ת "עין יצחק" (או"ח סי' יא) ושו"ת "יביע אומר" (ז יו"ד סי' יב), ויסודם בדברי הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק יא הל' ז) שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה; וכן פסקו הטור (יו"ד סי' קכד), מרן המחבר ב"בית יוסף" (שם סי' קמו) והרמ"א (שם סע' ה). ולעומתם ה"ציץ אליעזר" (יד סי' צא) פסק שאין להיכנס למסגד, ויסודו בדברי הר"ן (סנהדרין סא ע"ב) שגם למוסלמים יש דין עובדי עבודה זרה. אך כבר השיג עליו ב"יביע אומר" (שם), שנפסק להלכה כרמב"ם ולא כר"ן, והוסיף שהמציאות היא שבתוך מערת המכפלה הקימו הערבים מסגד, ואף-על-פי-כן נכנסים לשם גאונים וצדיקים להתפלל. וצריך עיון מראיה זו, שייתכן שיש לחלק, אך אין זה עיקר ראייתו. וכן פסק להיתר הגרח"ד הלוי בשו"ת "עשה לך רב" (א סי' נט).
⁸  דעת הרב מן ההר (מובאת בספר "צידה לדרך" עח, א, 11) שאין להיכנס לשום בית תפילה של דת הכופרת בתורה, אף שאינה עבודה זרה, כיוון שיסוד האיסור להיכנס לבית עבודה זרה הוא מצד שנותן לה כבוד, ואין לתת כבוד לדת הכופרת בתורה. ולפי דבריו אין ראיה ממערת המכפלה, ששם אין בכניסה מתן כבוד למסגד, אלא כניסה למקום המקודש ליהודים.
⁹  ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה ס).
¹⁰גיטין (סא ע"א): "קוברין עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום". והובא בשו"ע (יו"ד סי' קנא סע' יב) שמותר אף לנחם מתיהם, ואף כשאין עניי ישראל, ולגבי שמחה ראה לקמן שאסרו רק לאכול בסעודת חתונתם, משמע שלהיות נוכח מותר. לגבי תפילה משותפת עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה קיב). ועיין בשו"ת הרא"ם (סי' נז) לגבי קראים, אך לפי דבריו שם דינם שונה מגויים.
¹¹ עבודה זרה (ח ע"א), ונפסק בשו"ע (יו"ד סי' קנב סע' א). ודעת הט"ז (שם) שאפילו במקום איבה אסור, ואף שה"פרישה" (שם) והש"ך (שם) נסתפקו מה הדין במקום איבה, גם הם לא הכריעו להיתר. וכן הכריעו לאסור אף במקום איבה ה"אגרות משה" (יו"ד ב סי' קיז) – מכך שהתיר רק שתייה, שהיא עראי, וה"משנה הלכות" (ז סי' קיח).
¹² ה"אגרות משה" (שם), שהשתייה נחשבת לעראי ולא נאסרה במקום איבה.
¹³ עיין במסתו החשובה של בעל ה"משך חכמה" (ויקרא כו, מד).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר