שנת תשפ"ב | שבת פרשת ויקהל

שו"ת במראה הבזק: דינה והגדרת כשרותה של בהמה שנורתה במוחה אחר שחיטתה

(מתוך ח"ג)

מקסיקו סיטי, מקסיקו                        Mexico City, Mexico

מרחשון תשנ"ה

שאלה

בחדשים האחרונים הולך ומופעל לחץ עלינו ע"י גורמים רשמיים להענות לדרישות של ארגון להגנת החי המבקש להרוג את הבהמות ביריה ולבצע את השחיטה מיד לאחר מכן. ברור שהתנגדות קהילתנו היתה חדה ונחרצת, והרי מדובר על השחיטה הכללית של כל הקהילות בעיר.

התחייבנו לדון באפשרות חילופית שהוצגה לפנינו בימים אלה:

הצעת הגורם הנ"ל היא לשחוט את הבהמה כדת וכדין ומיד לאחר מכן לירות יריה למוח.

חשבתי על הנושא הזה ואני חושש להבלעת דם האיברים.

אודה לכת"ר להשיב ולתת את דעתו לשאלות שלהלן:
1.     אם לאחר השחיטה כדת יורים יריה למוח הבהמה, האם הבשר נאסר?
2.     אם הבשר אינו נאסר לאכילה, האם יחשב לחלק?

תשובה

במקום שהממשלה דורשת לירות יריה במוח הבהמה אחר השחיטה כדת, ואי-הסכמה לכך עלולה לגרום לביטול השחיטה כהלכה, דבר שעלול לגרום לאנשים שאינם יראי-שמיים לאכול נבילות וטריפות¹, אפשר להתיר לירות יריה במוח הבהמה אחר השחיטה כדת².

בהמות אלה שירו במוחן לאחר השחיטה, אין למולחן כשהן שלמות, מפני שהדם מובלע בהן, ו"אין יוצאים מדמם" גם "צלי אש", רק כשהם חתוכים לחלקים³, והסירו הוורידים המלאים דם⁴ ומלחו הבשר כהלכה.

על כן, אם הנוהג במקום הוא למכור את הבשר אחר המליחה, יש למולחו באופן הנ"ל, ואם נהוג למכור את הבשר לפני המליחה, צריכים להודיע לקונים על החובה לחותכו לפני מליחתו, ולמולחו כהלכה אף לצורך צלי⁵, עקב החוק החדש המחייב יריה במוח הבהמה לאחר השחיטה.

היתר זה אינו לכתחילה⁶ , ועם זאת אין הוא הופך את הבשר, לבשר שאינו חלק⁷.
______________________

¹ משום שבשר כשר מיובא יעלה ביוקר, או משום שבאותו המקום אסור לייבא בשר ממדינה אחרת. אך אין להתיר לירות במוח הבהמה לאחר השחיטה, אם אפשר להשיג בשר כשר מיובא באותו המחיר.

² גמרא חולין (קיג ע"א), "אמר שמואל משום ר' חייא, השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה, הרי זה מכביד את הבשר, וגוזל את הבריות, ומבליע דם באברים". ופרש"י: לפי שבשעת שחיטתה היא טרודה להוציא דם, וכששובר מפרקתה, מתוך צרתה אין בה כח להתאנח ולהוציא דם, והיא נחה ושוקטת והדם נבלע באיבריה וכו', וגם ביורה במוח הבהמה לאחר שחיטתה יש לומר שמתוך צרתה אין בה כוח להתאנח ולהוציא דם וכו'.

הגמרא שם נסתפקה, אם הדבר מותר כשעושה כך לצורך עצמו, או גם לצורך עצמו הדבר אסור, ונשארה בתיקו. לדעת רש"י בגמרא, וכן לדעת בעל "העיטור" (המובא בטור יו"ד סי' סז), הספק הוא, שמא אחר שמבליע בו הדם, שוב לא יצא הדם אפילו ע"י מליחה, ולשיטתם ודאי שעלינו לאסור יריה במוח הבהמה לאחר השחיטה משום ספיקא דאיסור דם לחומרא.

אף לדעת הרי"ף הספק הוא רק לגבי מי שרוצה לאכול הבשר באומצא, דהיינו לאכול הבשר חי ללא מליחה, לאחר שטיפה בלבד, אך לבישול ע"י מליחה או לצלי משמע שמותר. וכן נפסק בשו"ע יו"ד (סי' סז סעיף ג) שהאיסור הוא רק לאכול הבשר חי, ללא מליחה.

³ דחיישינן לדעת הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ו הל' ט) שבשובר המפרקת צריך שיחתוך החתיכה וימלחנה יפה יפה, ואחר כך יבשל או יצלה, וכן כתב הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' סז סעיף ג) שנהגו להחמיר לחותכו ולמולחו אף לצלי, והיינו משום דכיון שהבליע הדם באברים, לא יצא הדם אלא אם כן יחתוך כל אבר לעצמו וימלחנו יפה יפה, ואף לצלי לא הותר אלא אם כן חתכו ומלחו תחילה.

⁴ "מגיד משנה" (הל' מאכלות אסורות פ"ו הל' ט) בשם הרשב"א, וכן פסק בשו"ת מהרי"ט (ח"ב סי' נג).

⁵ בדיעבד, אם מלחו ללא חיתוך וללא הסרת הוורידים המלאים בדם, כשר אף לרמ"א (ש"ך יו"ד סי' סז ס"ק ח).

בגמרא הנ"ל בהערה 2 נאמר, השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה, הרי זה מכביד את הבשר וגוזל את הבריות, ומפרש רש"י שנמצא גוזל את הבריות כשהוא מוכרה במשקל, משום שהדם המובלע מגדיל את המשקל. על כן, אם הנוהג במקום ההוא למכור את הבשר אחר המליחה, לא יהא קיים חשש הגזל, שכן נפסק להלכה, שהמליחה מוציאה את הדם המובלע בבשר. ואם הנוהג הוא למכור את הבשר לפני המליחה, לא קיים חשש הגזל, כיון שהציבור ידע, שעקב החוק החדש יש צורך בצורת מליחה מיוחדת, הרי קונים על דעת כן, והוי כמחילה.

גם ניתן לברר, ע"פ נסיונות, בכמה אחוזים מכביד בשר בהמה שירו במוחה לאחר השחיטה, לעומת בשר בהמה שלא ירו במוחה לאחר השחיטה, ולחשב את המחיר על-פי זה.

⁶ רמ"א יו"ד (סי' סז סעיף ג), יש אומרים שיש ליזהר לכתחילה לשבור מפרקת הבהמה או לתחוב סכין בליבה כדי למהר מיתתה, משום שמבליע דם באברים.          

⁷ בשר "חלק" נבדל מבשר "כשר" שאינו חלק, בכך שבשר "חלק" הוא מבהמה שלא היו סירכות בריאותיה והריאה היתה חלקה, בעוד שבשר "כשר" הוא מבהמה שהיו סירכות בריאותיה ומשמשו בהן וניתקו אותן מן הריאות.

משמוש וניתוק זה נתון במחלוקת פוסקים, שיש שאוסרים ומטריפים בהמה זו ויש שמכשירים בהמה זו, אם לאחר המשמוש והניתוק אמנם לא נוצר נקב בריאה.

ההיתר לירות במוח הבהמה אינו קשור למחלוקת הנ"ל, ולפיכך - אם הריאה היתה ללא סירכות - ניתן לומר שהבשר "חלק", אף כי אינו למהדרין.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר