English | Francais

Search


שנת תשפ"ב | שבת פרשת כי תצא

שו"ת במראה הבזק: סלולרי לשליחים בשבת

(מתוך ח"י)

לונדון, אנגליה                                   London, England
אלול תשע"ט 

שאלה
אני קצין ביטחון הסוכנות היהודית באירופה.
במסגרת תפקידי עלי להיות בקשר רצוף עם השליחים במיוחד בקשר להתראות ביטחוניות או כאשר ח"ו מתרחש פיגוע במקום מסוים עלי לוודא עם כל השליחים מיידית מה המצב אצלם ולהעלות את הכוננות בכל שאר המקומות. אם אינני יוצר עמם קשר טלפוני עלי להפעיל מערך שליחים שיוצאים פיזית לברר מה המצב. לכן עלי להורות לשליחים להיות צמודים לטלפון הסלולרי גם בשבתות וחגים. מה הן ההוראות ההלכתיות לנשיאת הטלפון ומענה בשעת אירוע?

תשובה
ראשית נדגיש שכיוון שמדובר בנושא ציבורי וקהילתי, פסק זה כפוף להוראותיו של המרא דאתרא במקום שישנו.
אם להערכת גורמי הביטחון, אין סכנה מיוחדת הנשקפת לשליחים לעומת יתר היהודים הדרים או מתיירים באירופה, והרצון להיות איתם בקשר נובע מדאגה לשלומם כשליחי מדינת ישראל בתפוצות, אין היתר מיוחד לשאת את הסלולרי בשבת, כפי שיתר היהודים במקומות אלו אינם נושאים סלולרי בשבת.1
אם להערכת גורמי הביטחון ישנה סכנה מיוחדת הנשקפת דווקא לשליחים, ולכן הם זקוקים להיות זמינים בסלולרי על מנת להבטיח את שלומם, יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:

1. במקום שישנו עירוב, ניתן לטלטל את הפלאפון על מנת להיות זמינים במצב חירום, אבל יש להגדיר את הפלאפון באופן שלא יצלצל אלא במצב חירום (כגון שהוא יצלצל רק בקבלת שיחה ממספרים מסוימים). עדיף להכין מכשיר פשוט מיוחד שישמש עבור מצב חירום בשבת, וכך לא יהיה חשש שבטעות ישתמשו במכשיר שלא לצורך, וכן לא תהיה בעיה של מראית עין.

2. במקום שאין עירוב, יש לפעול על פי סדר העדיפות הבא:

       א.   שעון חכם – ישנם שעונים חכמים אשר נראים כמו שעונים רגילים, ושניתן לקבל ולהוציא שיחות והודעות אף ללא חיבור לפלאפון. שעונים אלו, כיוון שלובשים אותם ככל שעון, אין בהם איסור של הוצאה מרשות לרשות. יש להגדיר אותם כך שיצלצלו רק במצב חירום.

       ב.    מכשיר סלולרי רגיל – אם הפתרון של שעון חכם אינו אפשרי, ולהערכת גורמי הביטחון יש צורך ביטחוני ייחודי שהשליחים יהיו זמינים בסלולרי, הם יכולים לקחת איתם מכשיר סלולרי רגיל, אך יטלטלו אותו כלאחר יד, כגון שיקשרו אותם לרגלם, או יטלטלו אותו באופן אחר שאינו הדרך הרגילה לטלטל מכשיר סלולרי. במקרה שכזה הם רשאים לטלטל את הסלולרי רק אם הם הולכים לדבר מצווה, כגון לבית הכנסת או פעילות תורנית או לצורך פעילותם כשליחים או לצורך בריאות.2 לכתחילה יזהרו מללכת עם הסלולרי במקום שבו יש רשות הרבים דאורייתא לכל הדעות, וכגון מקום שבו עוברים ס' ריבוא בכל יום.3

כאמור לעיל יש להגדיר את הסלולרי כך שיצלצל רק במצב חירום, וכן עדיף להכין מכשיר פשוט מיוחד שישמש עבור מצב חירום בשבת, וכך לא יהיה חשש שבטעות ישתמשו במכשיר לדברי חול, וכן לא תהיה בעיה של מראית עין.

3. במצב חירום, יש להשתמש במכשיר הסלולרי בדרך הרגילה והנוחה ביותר, על מנת שלא לעכב את התקשורת.
____________________________________________________

1 אמנם לדעת הרב יעקב אריאל (נמסר בעל פה), דין היהודים בחו"ל כחולה שאין בו סכנה לעניין זה, ואף אם המקומיים אינם נושאים סלולרי, זהו רק משום שאין להם מערכת מאורגנת כמו שיש לשליחים, ולכן יש להתיר לשליחים לטלטל את הסלולרי בשינוי וכפי שמבואר להלן.

2 בשו"ת מהר"ש אנגל (ג, מג) דן במקום שהממשלה מחייבת ללכת עם תעודת זהות, והתיר לטלטל בכרמלית את תעודת הזהות כלאחר יד, כגון מתחת לכובע, אם הולך לדבר מצוה כגון לבית הכנסת או למקווה, אך אסור לצאת מהבית לשם טיול. בשו"ת משנה הלכות (ז, נו) דן בחולה לב שצריך לקחת עמו לכל מקום כדורים, והתיר לטלטל את הכדורים כלאחר יד אם הולך לדבר מצוה (ומציין, "דאין לן בזמן הזה רשות הרבים דאורייתא"), ושם הוסיף שאם הוא זקוק לטייל לצורך בריאותו גם זה נחשב דבר מצווה. וכן בשמירת שבת כהלכתה (פרק מ סעיף ז) התיר לחולה שאינו יכול לצאת מביתו ללא תרופות לטלטל את התרופות הנצרכות כלאחר יד, למקום שאינו רשות הרבים דאורייתא, אם יוצא לצורך מצווה. אך שלא לצורך דבר מצווה אינו רשאי לצאת מביתו מכיוון שטלטול כלאחר יד אסור מדרבנן, והתירו רק לצורך מצווה. וראה שם בהערה כב, שמציין שבמכתב ששלח אליו בעל המשנה הלכות, הוא מתיר אפילו ברשות הרבים גמורה.

ועיין גם בשו"ת קול מבשר (א, עט) שהתיר לטלטל בשינוי תעודת המשטרה (תעודת זהות) במקום שהמלכות מחייבת ללכת עם תעודה זו. והוסיף שם שנחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה, כיוון שעושה זאת רק להינצל מעונש המשטרה. וצ"ע אם נידון דידן נחשב כמלאכה שאינה צריכה גופה, שאף שמטלטל רק מחשש פיגוע, מכל מקום כוונתו להיעזר בסלולרי אם יהיה צורך בכך. 

3 עיין שו"ע או"ח שמה, ז.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
הילה צפנת בת שרה טובה
ישראל בן רבקה
מאירה בת אסתר
טל שאול בן יפה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
גדעון בן רחל
נהוראי בן רבקה נמיר
שי בת הלל
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
בתוך שאר חולי עם ישראל

 


לעילוי נשמת:

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

גב' בלהה בת ישראל מרמרוש

א' מנחם אב תשפ"א 



הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.