גליון מספר 29 - מקח טעות ואונאה

העקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון

1. אונאה במכירת מוניטין / הרב צבי יהודה בן יעקב

א. מוצר שמחירו נקבע על פי הערכות של רווחים עתידיים, כדוגמת זיכיון או מוניטין, אין לגביו אפשרות לתבוע אונאה.

ב. קונה רשאי לתבוע את אונאתו רק עד הזמן הנחוץ כדי להראות למומחה.

ג. למרות האמור בסעיף ב, כל זמן שהקונה לא שילם על המוצר שקנה, הוא רשאי לתבוע את אונאתו, ללא הגבלת זמן.

ד. אם הקונה שילם בצ'ק, וחזר הצ'ק, אין דינו כמי שלא שילם, אלא ככל קונה רגיל, כאמור בסעיף ב.

ה. מוצר שהיה בו מום שניתן להבחין בו ע"י בדיקה, והקונה ויתר על הבדיקה, איבד הקונה את זכותו לטעון טענת מקח טעות, לדעת חלק מהפוסקים, אף שהבדיקה כרוכה בהוצאה כספית, ובלבד שאינה מוגזמת.

2. ביטול מקח וחיוב העמדתו / הרב חיים וידאל

א. מקח שנעשה ונמצא במושא המקח מום שניתן לתקנו, אין הלוקח יכול לתבוע את ביטול המקח, במידה שהמוכר מוכן לנכות מדמי המקח את עלות התיקון.

ב. האמור בסעיף א הוא דווקא כאשר המום המדובר אינו מונע את השימוש במושא המקח, או כאשר עלות תיקון המום אינה גבוהה יחסית לשווי המקח.

ג. כאשר מדובר במום שניתן לתקנו, כאמור לעיל בסעיף א, אין המוכר רשאי לדרוש לבטל את המקח במקום לתקן את המום.

3. מקח טעות ואונאה במכירת רכב / הרב ישראל שחור

א. קונה שקיבל חפץ באיכות טובה פחות מהמקובל, נחשב כקונה חפץ עם מום. אולם, הקונה חפץ ונמצא בו פגם שאינו פוגם בשימוש בחפץ כמקובל, אף שלא היה ידוע מלכתחילה, אין זה מום.

ב. אם מנהג המדינה הוא להחשיב דבר מסוים כמום, אף שאינו פוגע בתפקוד של החפץ, הרי זה מום.

ג. הקונה מאדם שאינו סוחר, אינו יכול לטעון טענת אונאה, אף אם נתאנה במחיר.

ד. במכירת רכב, אף שהמוכר והקונה אינם סוחרים, לא חל האמור בסעיף ג ושייכת טענת אונאה.

לראש העמוד