English | Francais

Search


שנת תשע"ט| שבת פרשת וילך

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: כתיבת ספר תורה

הפרשה באנציקלופדיה התלמודית

מבוסס על ערכי האנציקלופדיה התלמודית: חסרות ויתרות, כרך טז, פרקים א, ב. וחומשים, כרך יג פרק ג. וערך: כתיבת ספר תורה , כרך לג.

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (לא, ט)
"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (שם, יט)

האם יש עדיין מצוה על כל אדם מישראל לכתוב ספר תורה בזמננו?

חסרות ויתרות.
צורת כתיבתן של מלים במקרא, מלאות או חסרות, הלכה למשה מסיני היא (שו"ת רדב"ז סי' אלף כ ע"פ נדרים לז ב). וכן כתב הרמב"ם (בפירושו לתלמוד מגילה לא ב), שהתורה כולה מבראשית עד לעיני כל ישראל, כתבה משה רבינו מפי הקב"ה, ותיבה שאמר לכתבה מלאה כתבה מלאה, ותיבה שאמר לכתבה חסרה כתבה חסרה. וזה שהביא לגדולי בעלי המקרא למנות מלא וחסר בכל המקרא ולחבר ספרים במסורת (הקדמת הרמב"ן לתורה, ועי' מסורת התורה והנביאים לר"פ פינפער אות יב, שבעלי המסורת מנו כחמשת אלפים חסרות בתורה). וכן דרשו (מגילה ג א ונדרים לז ב): וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹקֵים וגו' וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא (נחמיה ח ח), אלו המסורות, ופירשו התוספות והרא"ש (שם) שהן החסרות והיתרות. ויש מפרשים כן אותה ששנינו (אבות פ"ג מי"ג): מסורת סייג לתורה, היינו מלא וחסר והטעמים שמסרו אותם חכמים לתלמידיהם, שהם סייג לתורה שבכתב, שלא ימצאו הספרים חלוקים כי אם במקומות מועטים (רבנו יונה שם).
באותה שאמרו (קדושין ל א): ו של "גחון" (ויקרא יא מב) חציין של אותיות של ספר תורה, נסתפק רב יוסף אם אות ו עצמה שייכת לצד זה או לצד זה, ואמרו שאין להביא ספר תורה ולמנות - כשם שמצינו במקום אחר שנסתפקו בדבר התלוי במניין האותיות, שלא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום (עי' שבת מט ב ורש"י ד"ה לא זזו) - לפי שהם היו בקיאים בחסרות ויתרות, אבל אנו אין אנו בקיאים (קדושין שם). וכתבו ראשונים שאף על פי שאין אנו בקיאים בחסרות ויתרות, בכתיבת המלאות והחסרות בספר תורה סומכים על הספרים המוגהים והמדוקדקים והמסורות המדוקדקות (הקדמת הרמ"ה למסורת סייג לתורה, וכעין זה במאירי קדושין ל ב), והרמב"ם (ספר תורה פ"ח ה"ד) סמך על הספר הידוע במצרים שהגיהו בן אשר (ויש אומרים שהוא "כתר ארם צובה" שכיום נמצאו שרידים ממנו). ובמחלוקת הולכים אחר הרוב (הקדמת הרמ"ה שם; שו"ת הרשב"א המיוחסות להרמב"ן סי' רלב; קרית ספר מאמר ב ח"ג בשם גדולי הדור; שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף קעב), שכן אמרו (מסכת סופרים פ"ה ה"ח): שלשה ספרים נמצאו בעזרה, באחד מצאו כתוב: "מעון" (עי' דברים לג כז), ובשנים מצאו כתוב "מעונה", וקיימו השנים ובטלו האחד (שו"ת הרשב"א שם; קרית ספר שם).
מצות כתיבת ספר תורה. ספר תורה שחסר או יתר אות אחת, פסול (רמב"ם תפילין פ"א ה"ב וספר תורה פ"י ה"א; טור יורה דעה רעט), וכן אם כתב המלא חסר או החסר מלא, פסול (רמב"ם שם פ"ז הי"א; טוש"ע יו"ד רעה ו), ואין בו קדושת ספר תורה כלל, אלא כחומש מן החומשים שמלמדים בו התינוקות (רמב"ם שם ופ"י ה"א).
אף לענין מצות כתיבת ספר תורה, שלמדו חכמים (סנהדרין כא ב) מהפסוק כאן: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, כתב הר"ן (מגילה יח ב) שספר תורה שחסר או יתר אות אחת אינו מקיים בו המצוה עד שיתקנו, וכן אמרו (מנחות ל א) שכל המגיה ספר תורה אפילו אות אחת, כאילו כתבו כולו, כיון שעל ידי זה נעשה ספר תורה (מאירי מגילה יח ב; מנחת חינוך מצוה תריג). ומטעם זה כתבו בשו"ת שאגת אריה (סי' לו) ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"ג סי' שפט) ובשו"ת חתם סופר (חאו"ח סוף סי' נב) שכיון שאמרו שבזמן הזה אין אנו בקיאים בחסרות ויתרות, אי אפשר לנו לקיים מצות כתיבת ספר תורה, ואין לחייב משום מצוה זו אלא משום מצות תלמוד תורה, שלא תשתכח תורה מישראל, ולפיכך כתב החתם סופר (שם) שאין מברכים על מצוה זו. אבל רוב האחרונים חולקים וסוברים שהספרים שבידינו בחזקת כשרים גמורים הם, ומקיימים בהם מצות כתיבת ספר תורה (שו"ת גינת ורדים או"ח כלל ב סי' ו שכן משמעות הרמב"ם וכל הפוסקים שלא חילקו בין הזמנים; שו"ת דברי נחמיה יו"ד סי' כב; מנחת חינוך שם), לפי שמן הסתם הסופרים שלפנינו דקדקו בענין החסרות והיתרות, והלכו אחר רוב הספרים שראוי לסמוך עליהם, והספר שדקדקו בו באופן זה חשוב כאילו כך מקובל בדינו מסיני (גינת ורדים שם בדעת הרמב"ם ועי' בדברי נחמיה ומנחת חינוך שם עוד טעמים).
וכתב הרא"ש (הלכות קטנות ריש הלכות ספר תורה, והובא בטוש"ע יו"ד ער ב) שבזמן הזה שעיקר הלימוד הוא לא בספר תורה הכתובה כהלכתה, יש מצות עשה מן התורה לכתוב חומשי תורה שלומדים בהם, וכן שלא ימכרום כמו ספר תורה, וכן שאר ספרים שלומדים בהם, כגון משנה וגמרא.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של

רוחמה רחל בת שושנה

איילת חן בת שולמית
נחמה צביה בת שושנה בריינא

מאירה בת אסתר

רבקה רינה בת גרונה נתנה

יוסף (יוסי) בן חנה

דוד חיים בן רסה

ליליאן בת פורטונה

אליעזר יוסף בן חנה ליבא
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
יפה בת רחל יענטע
בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד

 
לע"נ
מרת אסתר שמש ע"ה
נלב"ע
כ' באב תשע"ז 

 
לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 
 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ
ר' בן ציון גרוסמן
 
נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן ז"ל
נלב"ע כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן ז"ל
נלב"ע ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן
זצ"ל
נלב"ע
י"ג בחשוון תשע"ח

לע"נ

מרים ריגלר ע"ה

רעייתו של ד"ר מיכאל ריגלר הי"ו

נלב"ע אייר תשע"ח


לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.