|
גליון מספר 30 - חיובים מדין השבת אבידה| יא בתמוז תשס"ז | 30/12/2007רבים מדיני התורה בנויים על יסודות משפטיים כדוגמת קניין, התחייבות, אחריות ונזק. מוגדרות זכויות שונות לבני אדם, והדיון המשפטי נוגע לבירור קיומה של זכות כזו או אחרת של אחד הצדדים, ולאפשרויות שלו להגן עליה. לדוגמה, במשנה (בבא מציעא י.) נאמר: "ראה את המציאה ונפל עליה, ובא אחר והחזיק בה - זה שהחזיק בה זכה בה". הכרעת הדין מיוסדת על דיני הקניינים, והצד המוסרי - ערכי אינו בא לידי ביטוי במקרה זה. אולם במשפט התורה ישנם גם תחומים בהם הצד המוסרי - ערכי בא לידי ביטוי באופן גלוי יותר. יתכן, שלא רק שמקור הדין אינו גדרים משפטיים, אלא גם גדרי אותן הלכות והיקפן אינם ניתנים להגדרה בקריטריוניים משפטיים קלסיים (בעלות, חיוב, זכויות). בגליונות הקרובים ננסה להציג דוגמאות של תחומים אלו כגון: דינא דבר מצרא, חיוב השבת אבדה, כפייה על מידת סדום, כפייה על לפנים משורת הדין, ועוד. גליון זה עוסק בחיוב השבת אבידה, ובעיקר בחובה להציל את ממון חברו הנלמדת מחיוב זה. כרגיל, נשמח גם לקבל פסקי דין נוספים, על מנת שנוכל לפרסמם בעתיד. תגובות ופסקי דין יש לשלוח לכתובת halachapsuka@eretzhemdah.org. פסקי דיןתיאור המקרה התובע היה בעלים של כתר תורה, שהיה מקשט את ספר התורה שלו שהיה מונח בבית הכנסת של הקהילה היהודית במקוב, הונגריה. עם פרוץ מלה"ע השנייה, הנאצים חייבו אותו למסור את כתר התורה לידיהם. לאחר המלחמה התגלגל כתר התורה לידי הועדה להר ציון בירושלים, שהיא הנתבעת. התובע זיהה את כתר התורה ע"י סימנים מובהקים. |
עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).
|