בניגוד למקובל במשפט הכללי, הראיה האולטימטיבית בהלכה היא עדותם של שני עדים כשרים. עדות כזו איננה ניתנת לסתירה, אלא במצבים קיצוניים. מאידך, ההלכה מתנה את עדותם של העדים, בכך שהם יהיו כשרים לעדות, ולכך ישנם תנאים מגבילים למדי. ונמצא, שפעמים רבות העדויות המגיעות לפני בית הדין הינן של עדים פסולים, וממילא משמעותן של עדויות או מוטלת בספק.
בגליון הנוכחי אנו עוסקים במספר היבטים הנוגעים לכשרות עדים. שני פסקי דין עוסקים בבעיות הנוגעות לפסולי עדות- פסול נוגע ופסול רשע, ופסק הדין השלישי עוסק בהסכמה לקבלת עדותו של עד פסול.
הגליון הבא יצא בעזרת ה' לאחר חופשת בין הזמנים.
נשמח לקבל פסקי דין נוספים, על מנת שנוכל לפרסמם בעתיד. תגובות ופסקי דין יש לשלוח לכתובת halachapsuka@gmail.com.