ציינו בשבוע שעבר, שעמדת בתי הדין ביחס לחיוב על נזקי גרמא ועגמת נפש השתנתה בשנים האחרונות. בשטרי הבוררות המקובלים כיום, בתי הדין שומרים לעצמם אתהזכות לחייב על נזקי גרמא, על הוצאות משפט וכדומה.
השינויים שבתי הדין יוצרים ע"י הוספת סעיפים בשטרי הבוררות המקנים לבתי הדין אפשרויות שאינן קיימות במסגרת ההלכה, מעוררים שאלה - האם שינויים אלו אינם מרוקנים את המושג 'דין תורה' מתוכן?
חשוב לשים לב, שלמרות שלבתי הדין ישנה היכולת, מכוח הסכם הבוררות, לחייב על נזקי גרמא, בפועל קיים הבדל בפסיקה בין בתי הדין לבתי המשפט, בעניין תשלומי נזיקין בגרמא. ככלל, בתי הדין מחייבים על נזקי גרמא רק כשיש כוונה להזיק או לכל הפחות רשלנות פושעת. נוסף על כך, הם מחייבים בדרך כלל בנזקים אלו, רק בחלק מהנזק כולו. כך בא לידי ביטוי השוני בין דין תורה ובין החוק האזרחי, אף שלכאורה בתי דין נטלו לעצמם את הזכות לחייב על כל נזק של גרמא.
נשמח לקבל פסקי דין נוספים, על מנת שנוכל לפרסמם בעתיד. תגובות ופסקי דין יש לשלוח לכתובת halachapsuka@gmail.com.