לאחר 57 גליונות העוסקים בפסקי דין בדיני ממונות, יש להניח שרבים מן הקוראים שמו לב לכך שרבות מהפסיקות של בתי הדין הן למעשה סעיפים מפורשים בשולחן ערוך. עבודתו של בית הדין מתמקדת בעיקר בבירור פרטי המקרה, כאשר החלת הדין לאחר מכן, היא, פעמים רבות, פשוטה למדי.
עם זאת, ישנו חלק בעבודת בית הדין, שבו השולחן ערוך כמעט ואינו משמש כמדריך לדיין – שומת בית הדין. כלל נקוט, ששומה נעשית על פי שלושה בקיאים. פעמים רבות, בית הדין אינו בגדר 'בקי' בשוויים של המוצרים שבהם הוא עוסק.
על מנת לחסוך זמן ועלויות לצדדים, בית הדין משתמש לעתים תכופות בסמכותו לדון בפשרה ועל פי שיקול דעתו כדי לקבוע סכום מסוים המשמש כשומא. עם זאת, מדי פעם מופיעים פסקי דין בהם נידונות זוויות הלכתיות של נושא השומא. כמה מפסקי הדין האלו מופיעים בגליון שלפנינו.
כרגיל, נשמח לקבל פסקי דין נוספים, על מנת שנוכל לפרסמם בעתיד. תגובות ופסקי דין יש לשלוח לכתובת halachapsuka@gmail.com.
הלכה פסוקה מס' 58
הלכה פסוקה מס' 58