|
גיליון מספר 59
| כו באייר תשס"ט | 20/05/2009
|
ידידים יקרים,
בציפיה לגאולה שלמה!
|
לפני כשלוש שנים וחצי התחילה העבודה על מיזם 'הלכה פסוקה'. מטרת הפרוייקט היתה כפולה: ראשית, עם הפנים כלפי הדיינים. כשם שבענייני אורח חיים ואיסור והיתר, על הרב להכיר את הפסיקות של הרבנים בני דורו, ולא רק את אלו שנפסקו בדור הקודם, כך ראוי שיהיה בחושן משפט. פרוייקט הלכה פסוקה שימש במה לפרסום פסקי דין מבתי דין שונים, על מנת שדיינים, טוענים רבניים ועורכי דין יוכלו להתעדכן בפסיקות שונות של בתי הדין.
שנית, עם הפנים לציבור הרחב. אין זה סוד שרוב הציבור אינו פונה לבתי הדין כאמצעי לפתרון סכסוכים. חלק מהבעיה נחוץ בחשדנות הנובעת מחוסר היכרות עם בתי הדין. פרוייקט הלכה פסוקה שימש כאמצעי להגברת המודעות לדין תורה ולתכנים של דין תורה בקרב הציבור.
עד עתה הופיעו 58 גליונות. הגליון הנוכחי, גליון 59, הוא הגליון שלפני האחרון של 'הלכה פסוקה' במתכונתו הנוכחית. מסיבה זו, לפסקי הדין המתפרסמים בו אין נושא אחיד, אלא הם חלק מפסקי הדין שהצטברו אצלנו במהלך השנים ולא יצאו בגליון בעל נושא מסוים.
בגליון הבא,שיחתום את הופעת הבטאון, נשמח לפרסם תגובות כלליות לפרוייקט הלכה פסוקה. אנו מקווים שהפרוייקט ימשיך, גם אם לא במתכונת שבה הוא התקיים עד עתה.
התובע שכר בית מהנתבע. בשלב מסוים, ניהלו התובע והנתבע משא ומתן לרכישת הדירה על ידי התובע. לטענת התובע, סוכם בעל פה על מכירת הדירה תמורת סכום מסוים, אם כי גם הוא מודה שלא נחתם זכרון דברים או משהו מעין זה.
בפועל, הנתבע החליט בסופו של דבר שלא למכור את הבית לתובע. כמו כן, הוא החליט להעלות את דמי השכירות של הבית בתום תקופת השכירות.
התובע טוען, שעל הנתבע לקיים את העסקה ולמכור לו את הבית, ולכן הוא טען שאנו צריך לשלם דמי שכירות כלל. לחילופין, במידה שבית הדין לא יחייב את הנתבע לקיים את העסקה, התובע טוען שהוא הפסיד הזדמנויות לרכישת דירות אחרות, שכעת מחירן עלה, ולכן הוא תובע מהנתבע לפצות אותו על ההפסד שנגרם לו עקב עליית מחירי הדירות.
|
