דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ב | שבת פרשת וישב

וישב | כא כסלו תשע"ב | 17/12/2011

פרשת השבוע: שר המשקים ושר האופים, מי ולמה?

לקראת סוף פרשתנו מספרת לנו התורה: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם: וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים" (בראשית מ' א-ב). בדברינו (מצורף בסוף המסמך) עסקנו בשתי הלכות הנוגעות לשר המשקים ושר האופים. השבוע ננסה לברר מי הם היו ואיך מעצרם משתלב בתוכניות לעתיד שהקב"ה הכין למצרים. התרגום מפרש באופן כללי: "ורגיז פרעה על תרין רברבנוהי על רב שקי ועל רב נחתומי". לדבריו (בהבנה פשוטה) הם שני שרים בכירים "רברבנוהי" האחראים על המשקה והמאפה של המלך. רש"י מביא את דברי מדרש רבה "זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין (פיילי = ספל, לשון phiale. פיילי פוטירין, פירש הערוך: כוס של בשמים ששותים אחר המרחץ) שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין (בלחמניה) שלו". לפי מקורות אלו, בפשטות, חטאם היה באי מילוי תפקידם כלפי פרעה, באופן אישי. כיצד משתלב מאורע זה במסכת הכללית, מסביר רש"י: "לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקדוש ברוך הוא סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם". לפי זה קשור המעשה עם שר המשקים ושר האופים למה שאירע עם אשת פוטיפר והצלתו של יוסף מהעונש שנגזר עליו בעקבות עלילתה. פירושו של רש"י איננו מסתדר עם דעתו של בעל "סדר עולם רבה" (שבד"כ, הוא מפרש לפי דעתו), לשיטתו עברו עשר שנים בין שני המאורעות.

קרא עוד

חמדת משפט: נתיב תנועה (חלק ב)1

התובע יצא מחניית ביתו (חנייה פרטית) בנסיעה לאחור ברכבו לכיוון הכביש. לפני שהשלים את הכניסה לכביש, פגע רכבו ברכב של הנתבע, שהוא שכן ברחוב. התברר שהנתבע נסע בנסיעה לאחור בניגוד לכיוון הנסיעה המותר. הנתבע אישר בבית הדין, שמשהגיע לסוף הרחוב, נזכר ששכח משהו, ועל כן נסע לאחור, ואכן ארעה התאונה. לאחר האירוע, הציע הנתבע לתובע, שהנזק יתוקן על ידי בעלי מלאכה שהוא מכיר. התובע סרב לתקן את הרכב בדרך זו.

קרא עוד

שו"ת במראה הבזק: שינוי במנהג ברכת כהנים

בקהילת פאדובה ישנו מנהג מיוחד: הכהנים מברכים ברכת כהנים אך ורק בתפילת נעילה ביום הכיפורים. המנהג הזה שונה ממה שנוהגים בשאר קהילות באיטליה (שם הכהנים נושאים את כפיהם כל יום טוב בתפילת מוסף, וביום כיפור בשחרית, מוסף ונעילה). משפחה של כהנים שואלת אותי אם אפשר לעקור המנהג הזה כדי לקיים מצוות ברכת כהנים כפי הנהוג בשאר קהילות באיטליה. לפי דעתי אין סיבה לקיים המנהג הזה, כי לא מצאתי שום ראיה הלכתית עליו. ועוד, יש כמה אנשים בקהילה שזוכרים שלפני שנות החמישים היו מברכים ברכת כהנים כרגיל. האם מותר לשנות המנהג ולתת שמחה של מצווה לכהנים שרוצים לקיים מצוות עשה מדאורייתא?

קרא עוד

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

הרב שלמה מרזל ז"ל

נלב"ע י' באייר תשע"א

לע"נ

גב' מרים הוכשטיין ע"ה

אשת חסד

גבירת הדעת ואוהבת תורה

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).