English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ד | שבת פרשת וארא

וארא | כה טבת תשע"ד | 28/12/2013

פרשת השבוע: נָשָׂאתִי אֶת יָדִי = תקיעת כף

פרשתנו פותחת במעמד התגלות למשה רבנו, מעמד מיוחד בו נצטווה משה ללכת אל בני ישראל ולבשר להם על גאולתם ועל חזרתם לארצם. (השאלה, אם מעמד זה קדם למעמד ההתגלות בסנה או שהוא מאוחר לו נדונה בעבר בדברינו לפרשת שמות תשס"ה). במסגרת מעמד זה משתמשת התורה בביטוי מיוחד: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְקֹוָק" (שמות ו' ח).

חמדת משפט: עובדים שנעדרו מעבודתם עקב השלג

לרגל סערת השלג שפקדו את ארצנו, נעסוק בסוגיה משפטית הקשורה לימי השלג – האם יש לשלם משכורת לעובד שנעדר מעבודתו עקב השלג. חשוב להדגיש כי הדברים נאמרים כסקירה הלכתית כללית. הם אינם משקפים את עמדת בית הדין 'ארץ חמדה – גזית', ולא ניתן להסיק מהם הלכה לגבי מקרים ספציפיים, שבהם יש גורמים רבים נוספים. כמו כן אין כאן התייחסות לשאלה מה מוגדר כאונס המונע מהעובד לעבוד, כמה מאמץ העובד צריך לעשות על מנת לעבוד, וכן האם היה יכול לעבוד מהבית. הדיון כאן מתמקד רק בשאלה העקרונית האם כאשר עובד לא היה יכול לבצע את עבודתו מחמת מכת מדינה, המעביד חייב לשלם לו את שכרו.

ארץ אגדה: מלקות לאורחים, מדוע?

במסכת דרך ארץ (פרקי בן עזאי, ד, א) מובא מעשה תמוה: הנכנס לבית, כל מה שיגזור עליו (יבקש ממנו) בעל הבית יעשה. ומעשה בר' שמעון בן אנטיפטרס שהיו אורחין נכנסין אצלו, וגזר עליהם שיאכלו ושישתו, והיו נודרין בתורה ומבדין (ומשקרים), ובשעת פטירתן היה מלקה אותן. נשמעו דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי וחכמים, היו קומטים (פניהם מתכווצות מצער) בדבר, ואמרו מי ילך ויודיענו, אמר להם ר' יהושע, אני אלך ואראה מה עושה, אמרו לו לך לשלום. הלך ר' יהושע ומצאו שהיה יושב על פתח ביתו. אמר לו שלום עליך, רבי, אמר לו שלום עליך, רבי ומורי. אמר לו כלום אתה צריך, אמר לו בית לינה, אמר לו שב בשלום. ישבו שניהם ועסקו בתורה עד הערב, לשחרית אמר לו, רבי, נלך למרחץ, אמר לו לרצונך, היה ר' יהושע מתיירא שמא יקפחנו על שוקיו. לאחר שאכלו ושתו אמר לו מי מלויני, אמר לו אני. היה ר' יהושע מחשב בדעתו ואומר מה אשיב לחכמים ששיגרוני, ופנה ר' יהושע לאחוריו, אמר לו למה נפנית, אמר לו דבר אני צריך לשאול אותך, מפני מה בני אדם הנכנסין אצלך, אתה מלקה אותם, ואותי לא הלקיתה. אמר לו, רבי, חכם גדול אתה, ודרך ארץ יש בידך, בני אדם הנכנסין אצלי גזרתי עליהם שיאכלו ושישתו, והיו נודרין בתורה ומבדין, וכך שמעתי מפי חכמים, כל הנודר בתורה ומבדה לוקה ארבעים. אמר לו אם כן, יפה אתה עושה, אמר לו הן. אמר לו גוזרני עליך שתלקה ארבעים וארבעים וארבעים, ארבעים שלך, וארבעים שלי, וארבעים של חכמים ששיגרוני. הלך ר' יהושע וספר לחכמים מה שראה בר' שמעון בן אנטיפטרס:"

שו"ת במראה הבזק: דיבור לצורך אחר קריאת-שמע שעל המיטה

האם מותר לדבר אחרי קריאת שמע שעל המיטה לצרכים מסוימים, כמו להרגיע ילד כשמתעורר באמצע הלילה וכד'?

לרפואה שלימה ומהירה

בתוך שאר חולי עמו ישראל

איטה בת חנה ארנרייך
*

אליהו בן שרה זלדה כרמל
*

רחלי בת רוזי בוסקילה

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

שמואל רוזנהק ז"ל

נלב"ע ו' באייר

תשע"ג

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.