English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ד | שבת פרשת קדושים

קדושים | כו ניסן תשע"ד | 26/04/2014

פרשת השבוע: גם בתחום זכויות העובד "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"

בתחילת פרשת קדושים התורה מזהירה: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (ויקרא י"ט יג). בספר משנה תורה חוזרת התורה ושוב מזהירה: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְקֹוָק וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים כ"ד יד-טו).

חמדת דף היומי: למי להחזיר את הגזלה?

בגמרא (ביצה כ"ט ע"א) מובא: "גזל ואינו יודע למי גזל - יעשה בהם צרכי רבים. מאי נינהו? - אמר רב חסדא: בורות שיחין ומערות". רש"י (ב"ק צד ע"ב) מבאר שמדובר בבורות שתיה, "דהוי דבר הצריך לכל, ויהנו מהן הנגזלים...". והוסיף הסמ"ג (לאוין קנב) שאף שאינה תשובה גמורה, כיוון שאינו משיב לבעלים, מכל מקום הוא עושה מה שאפשר לו לעשות. יש לציין שמדברי רבנו בחיי (ויקרא ה, כד) עולה שאף אם הנגזל לא ייהנה מהשבת הגזלה, עדיין אדם מוזהר שלא להשכין בביתו עוולה, וצריך להוציא את הגזלה מביתו.

ארץ אגדה: רחב ואות האמת

בפרשיית פטירת משה רבנו נאמר (דברים לד, א-ג): "... וַיַּרְאֵהוּ ד’ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן: וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן: וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר:" חז"ל דרשו שבכתוב מרומז שהקב"ה הראה למשה מאורעות שעתידים להתרחש על עם ישראל. ובמכילתא דרבי ישמעאל (בשלח - מסכתא דעמלק פרשה ב) נאמר: "ומנין שהראהו 'גוג וכל המונו' שנאמר בקעת יריחו, ולמדנו שעתידין 'גוג וכל המונו' לעלות ולנפול בבקעת יריחו." כוונת המדרש היא למה שידוע בשם 'מלחמת גוג-ומגוג'. בנבואת יחזקאל (לח-לט) מובא שבאחרית הימים ישראל יתקבצו לארצם - וישבו בה לבטח ויהיו בעלי קנין. לאחר מכן יגיעו גוג וגויים רבים (גוג והמונו) כדי לכבוש את ישראל ואת רכושם. הקב"ה ימטיר אש על הגויים, וישראל ישתמשו בנשק של הגויים כחומר בערה. אחר כך ישראל יקברו את המתים; ולבסוף גוג והגויים יזכו לקבל קבר בישראל. בתרגום יונתן על התורה1 מובא שאלדד ומידד ניבאו את נבואת גוג-ומגוג לראשונה עוד במדבר סיני, ומובא שם שלאחר המלחמה תהיה "תחיית המתים" וישראל יקבלו שכר טוב על מעשיהם.

שו"ת במראה הבזק: דג שכבשה או שבישלה עובדת נכריה, דינו בשבת ובחול

אני שליח בקנקון, מקסיקו. הקהילה שבה אני משמש כרב עוברת שינוי גדול, מקהילה רפורמית לאורתודוכסית. אנו נמצאים בראשיתו של התהליך, ולכן זעזוע עלול לגרום למתפללים רבים להפסיק לבוא לתפילה, וממילא הקשר עמם ח"ו ינותק. הקהילה מפעילה מטבח כשר ובלילי שבת ובבוקרו מוגשת ארוחה. חברי הקהילה סומכים על ארוחה זו כסעודת השבת שלהם, וישנם אף כאלו שמצבם הכלכלי מאלץ אותם לסמוך על ארוחת השבת המוגשת בקהילה, שאם לא כן – לא יאכלו. ארוחות אלו העלו שתי שאלות: א. בליל שבת, אחרי כניסת השבת העוזרת הכניסה דג לסיר כדי לבשלו אף שנאמר לה בפירוש להכניסו עד שעה מסוימת. העוזרת עשתה כך כדי שהדג יהיה טעים יותר. השאלה היא: במצב הנוכחי, שבו ישנם רבים העלולים להיפגע אם לא יוגש הדג, ועוד שיש כאלה שיישארו רעבים, האם יש מקום להתיר ולהגיש את הדג ובאיזה אופן? מהם השיקולים ההלכתיים אותם יש לשקול במקרים דומים בעתיד? במקרה זה, מאחר שלא יכולתי להתייעץ לפני כן הודעתי שהדג בושל בשבת והניחוהו בנפרד משאר האוכל. ב. ישנו מאכל הנקרא סביצ'ה. זהו דג הכבוש בלימון. האם יש בהכנה שכזו איסור של בישולי גויים? העוזרת הגויה "פסקה" שאין זה בישול, והכניסה את הדג למיץ בשבת. האם מותר לאכול את הדג? האם בדיעבד, כגון שזהו האוכל היחיד, יש מקום להקל משום שאין זה בישול באש או תולדותיה?

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.