English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת מטות מסעי

מטות | כח תמוז תשע"ז | 22/07/2017

פרשת השבוע: מנשה / אפרים חלק ב', או מה רצו בנות צלפחד?

בדברינו לפרשת פנחס, עוררנו את השאלה מי קודם למי: מנשה הבכור לאחיו הצעיר אפרים? או אפרים שהועדף על ידי יעקב אבינו ומשה רבנו? בסוף דברנו הבטחנו להסביר למה בנות צלפחד קשורות לשאלה זו והגיע הזמן לשלם את החוב. בפרשת פנחס הסברנו כי אפרים היה אמור להנהיג ולכן, הוא נבחר לעמוד בראש הדגל של בני רחל, כמבואר בפרשת במדבר. נוסיף כי מעמדו של אפרים כראש דגל, נשמר גם אחרי הכניסה לארץ, שהרי ראשי הדגלים הם שהקיפו את נחלת שכינה (=בנימין). (הדברים יוסברו באריכות בספרי החדש 'צפנת שמואל' שיצא לאור בע"ה בקרוב). אף על פי כן, בני שבט מנשה לא קיבלו הכרעה זו, (עיינו באריכות בספרי 'צפנת ישעיהו' בביאור פרק ט' יח). עם ההגעה לגלעד ושחרורו מידי סיחון, ראו בני מנשה את עצמם כמנהיגים, שהרי הם היו הראשונים לקבל את נחלתם ההיסטורית. דבר זה היה נכון במיוחד לבני חצי שבט מנשה, שהיו צאצאים של פילגשו הארמיה של מנשה (דבהי"א ז' יד). הבעיה הרוחנית שנלוותה להשקפה זו, הייתה שהיא נתנה עדיפות לנחלה בעבר הירדן המזרחי, על פני נחלה בעבר הירדן המערבי. (בעיה מסוג זה התעוררה גם בתקופת יהושע בן נון כשבני מנשה יחד עם בני גד ובני ראובן בנו מזבח ממזרח לירדן, עיינו יהושע כ"ב י, ואכמ"ל).


חמדת האינציקלופדיה התלמודית: גבולות הארץ

בימות המשיח. הארץ שניתנה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, שטחה מבואר בתורה (בראשית טו יח-כא): מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת, אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי, וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים, וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי. עשר אומות יש כאן ולא נתן לישראל אלא שבע מהן, שנאמר (דברים ז א): הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם וגו', והשלש: קיני קנזי וקדמוני, לא נתן להם עכשיו, והן עתידות להיות ירושה לעתיד (בראשית רבה פמ"ד; רש"י בראשית שם). וירושה זו תהיה בימי המלך המשיח (ב"ר שם; רמב"ם רוצח פ"ח ה"ד), כשתגיע זכותם של ישראל לשמור את כל המצוות ולאהבה את ה' אהבה שלימה קיימת לעולם (רמב"ן דברים יט ח וט), שנאמר: וְאִם יַרְחִיב יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ (דברים יט ח) - זה קיני קנזי וקדמוני (ספרי שם; רמב"ם רוצח שם).

ארץ אגדה: הנביא והנחל שבדרך

בפרק קי בתהילים מוזכרות מלחמות מול אויבים, ובאמצע המזמור מוזכרת בחירה לכהונת עולם. ולקראת סיומו מוזכר מישהו ששותה מנחל שבדרך, וז"ל המזמור: לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם ד' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ: מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ד' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ: נִשְׁבַּע ד' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק: אֲ-דֹנָי עַל יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה: מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ: במאמר הקודם "העוף והנחל שבדרך" הובא מדרש חז"ל המתייחס לסיום המזמור, ומתאר עוף ששותה מן הנחל, והנחל מנסה לשטוף אותו לתוכו, והעוף מרים את ראשו. והתבאר במאמר, שבתחילת המזמור דויד מסביר שבגלל היותו מנהיג צבאי שהנהיג את עם ישראל למלחמות ולניצחונות, הוא נבחר להקים ממלכת כהנים בארץ ישראל, שתחליף את ממלכת הכהנים של מלכי-צדק (שהוא שם בן נוח). והתבאר, שה' הבטיח לאברהם להקים ממלכת כהנים מסוג חדש, שיהיו בה כהנים משני סוגים, וזו משמעות ה'בהמות' וה'צפורים' שבברית בין הבתרים. ה'צפורים' מסמלים את אלו שעוסקים בעיקר בענייני התורה והרוח והם כביכול עפים באויר, והם כהנים מסוג של 'עוף'. ויש גם כהנים מסוג אחר שאותם מסמלים ה'בהמות', שהם אלו שעוסקים בעיקר בגשמיות ובמלחמות ובענייני ביטחון וכלכלה. והתבאר שחברי קבוצת העוף בזים מתחילה לחברי קבוצת ה'בהמות', ומתייחסים אליהם כמו ל'פגרים'. אך אחר כך הם מתייחסים אל עצמם ואל אחיהם כמו לבני עם אחד שהצדדים השונים שבו משלבים יחד את העמל בתורה עם חיי עבודה של פיתוח העולם, ושילוב זה הוא המאפשר להם להרים ראש ולהביט בגאווה אל הגויים שאין בהם שילוב שכזה.

Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של

יהבית יהודית בת תירצה

ליליאן בת פורטונה

אליעזר יוסף בן חנה ליבא
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
יהושפט יחזקאל בן מילכה

הרב אביחי ניסן בן חיה

אורנית מרים בת דליה
בתוך שאר חולי עם ישראל


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 
 

  לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ

ר' בן ציון גרוסמן

 נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז
 
לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

Hemdat Yamim

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.