English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ג | שבת פרשת שמות

שמות | תשס"ג | 21/03/2003

"ויואל משה" / הרב יוסף כרמל

אחד הרגעים בהם מתגלת אצילות נפשו של משה רבינו הייתה כאשר הושיע את בנות כהן מדין מידי הרועים והשקה את צאנן. שכרו של משה לא איחר לבוא "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" (שמות ב' כא). משה שהיה נרדף במשך עשרות שנים (עי' ברמב"ן על שמות ב' כג), לא היסס לצאת כנגד הרוב החזק ובזכות זה זכה לבית חם גם בנכר. בפסוק זה ביטוי לא ברור "ויואל משה". ביטוי זה נתפרש בדרכים רבות. רש"י בפירוש הראשון, בעקבות התרגום, מסביר מלשון הסכמה. על פירוש זה קשה וכי למה צריך הכתוב לציין את הסכמת משה להצעה כה נדיבה?

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

בעקבות הדיונים התיאורטיים בהם עסקנו בשבועות האחרונים, ננסה לבדוק עתה לבחון את יישומם הלכה למעשה. בשנים הראשונות לקום המדינה עלתה על הפרק שאלת חוק השבת ובעיקר נושא הפעלת התחבורה הציבורית בשבת. ההצעה הייתה שתיאסר עבודה בבתי המסחר ובתעשייה. כמו כן תיאסר תנועת אוטובוסים ציבוריים בשבת בכל הארץ, למעט חיפה. מאידך גיסא לא תיאסר תנועת מוניות ורכב פרטי, בשום מקום. מורנו ורבנו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל היה אחד החלוצים שניסו לברר סוגיא זו מבחינה הלכתית. הוא מעלה לדיון חמש נקודות:

"עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה"

ספר נתיבות המשפט על חושן משפט חלק שלישי סימנים קפט – שעה נכתב ע"י רבי יעקב מליסא, נוספו הערות "מילואי משפט" מהרב יחיאל דזימיטרובסקי וכן קובץ הערות מהרב משה רפאלי הוצאת פלדהיים תשס"ב.

שו"ת במראה הבזק

בא אלי אחד מן הבחורים (תרתי משמע), ושאלה בפיו. היות שהוא עובר מדי פעם ליד מקום אחד שבו מצויה כתובת מקושקשת על הקיר ("גרפיטי"), שיש בה לדעתו חירוף וגידוף כלפי שמיא, האם הוא צריך למחוק אותה כדי למנוע חילול השם? הכתובת נמצאת על קיר של בית פרטי וודאי שלא נכתבה ברשות, ואף המחיקה תהיה שלא ברשות. ויש בכך כמה צדדים:

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.