English | Francais

Search


> עלון שבועי - חמדת ימים

שנת תשפ"ד| שבת פרשת תצוה

שו"ת במראה הבזק: צביעת שיער לגבר

(מתוך ח"י)

לונדון, אנגליה                        London, England         

אלול תש"פ

 

 

שאלה

בשלחן ערוך או"ח שמ, א מבואר שהמלקט שערות לבנות מתוך שחורות עובר על: "לא ילבש". עוד מבואר בשלחן ערוך יו"ד קפב, ו שאסור ‏לאיש לצבוע את השערות הלבנות.

האם האיסור של ‏צביעת השערות הלבנות שייך עדיין היום, שאנשים רגילים לצבוע את שערותיהם? האם ‏הרגילות של גויים בסביבתנו בחוץ לארץ לעשות כן יכולה להשפיע ‏גם על יהודים ‏הדרים שם?

עוד חשוב לצרף שהשואל הוא צעיר יחסית וסובל מעוגמת נפש גדולה בגלל ריבוי השערות הלבנות. אף על פי כן ‏לא מדובר באיש שנראה מוזר בגלל השערות הלבנות (וכגון השאלה לגבי הרב שהיה לו זקן חציו לבן וחציו שחור) אלא רק ענין של צער נפשי.

תשובה

צביעת שיער בידי גבר אסורה1, אבל רק כשנעשית לשם ייפוי; היא מותרת כשנעשית לשם תועלת מעשית, כדי למנוע בושה ועוגמת נפש2, או לצורך פרנסה3. כמו כן, יש להתיר צביעת שיער לגברים כשזו הרגילות המקובלת4, בין אם אצל יהודים ובין אם אצל גויים5.

________________________________________________________

 

1כמו שכתוב בפסוק (דברים כב, ה): "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה". וכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה יב, י): "לא תעדה אשה עדי האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו, או שתגלח ראשה כאיש. ולא יעדה איש עדי אשה, כגון שילבש בגדי צבעונין וחלי זהב במקום שאין לובשין אותן הכלים ואין משימים אותו החלי אלא נשים, הכל כמנהג המדינה. איש שעדה עדי אשה ואשה שעדתה עדי איש, לוקין. המלקט שערות לבנות מתוך השחורות מראשו או מזקנו, משילקט שערה אחת לוקה מפני שעדה עדי אשה. וכן אם צבע שערו שחור, משיצבע שיער לבנה אחת לוקה". ובשלחן ערוך (יו"ד קפב, ו) פסק: "אסור (לאיש) ללקט אפילו שער אחד לבן מתוך השחורות, משום לא ילבש גבר (דברים כב, ה). וכן אסור לאיש לצבוע (שערות לבנות שיהיו) (ב"י) שחורות, אפילו שערה אחת".

2 כתוב בשו"ת שרידי אש (חלק ב סימן מא סעיף לג): "הסיכום היוצא מכל האמור לעיל, שלכל השיטות יש להתיר ציבוע השערות אם אינו מתכוין ליפוי כי אם לתועלת מעשית... שלהרחיק צער או את הביוש או להזהר מנזק או מפני הצינה, מותר ללבוש בגדי אשה או להסיר שער בית השחי וכן מותר להסתכל במראה. וה"ה דמותר לצבוע שערו במקום שגורם לו הלובן הפסד או ביוש. שהיסוד של האיסור ומהותו הוא להתקשט בתכשיטי אשה, וכל שאינו עושה לתכשיט – אין כאן איסור".

ובשו"ת מנחת שלמה (חלק ב סימן פו אות ג) כתב: "הנני משיב לו בקיצור את אשר נלענ"ד, דכהאי גוונא דלא קעביד משום יפוי אלא משום צער, וכגון שחוטמו משונה מאוד משל כל אדם והוא מתבייש בו, אפשר להקל... ומטעם זה גם נוהגים להקל לצבוע או ללקט לבנות מתוך שחורות למי שהוא צעיר, ובכהאי גוונא שלפי הגיל שלו הוא כעין מום, וכוונתו רק להסיר ממנו את המום ולהיות ככל אדם, ואין זה דומה לתיקוני נשים".

3 כמו שכותב השרידי אש (שם סעיף כא): "אם הוא צובע שערו מפני הבושה, או כדי למצוא מינוי בתור פקיד או לשם תועלת אחרת, לא נמצא לאחד מן הראשונים שיאסור דבר זה". עוד כתב שם (סעיף לד): "ואחר שערכתי תשובתי זו, בא לידי ספר שו"ת לבוש מרדכי למרן הגרמ"מ עפשטיין, וראיתי כי גם מו"ר הגאון ז"ל נשאל על פקיד שהוצרך לצבוע שערו כדי שימנוהו לפקיד, והוא התיר בלא פקפוק. ושמחתי מאוד, שכוונתי לדעת מו"ר הגאון הגדול ז"ל. ואם כי מו"ר לא הביא כל המקורות שהשתמשתי בהם, מכל מקום כוון בגאוניות שכלו לכל הדברים שהעליתי עפ"י המקורות של ראשונים ואחרונים". וכן בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ב סימן סא): "אם כוונת צביעתו הוא לא ליפוי, אלא כדי שיקבלוהו למשרה, באופן שאין איסור אונאה כגון שיודע שיעשה המלאכה כצעיר, מסתבר שיש להתיר. כמו בלובש מפני החמה והצנה שהתיר הב"ח כדהביאו הט"ז סק"ד והש"ך סק"ז והסכימו לזה, כיון שהוא רק דבר אחד ולא מתדמה בזה לאשה. אחרי כתבי זה נזדמן לי לראות ספר המאור להגרא"מ פרייל שמדבר בזה, וכן תשובה מהגאון ר' משה מרדכי עפשטיין הר"מ דסלאבאדקא, והעלו ג"כ להתיר לצבוע בשביל השגת משרה כשליכא איסור אונאה".

4 שלחן ערוך ורמ"א יו"ד קפב, א; ש"ך שם ס"ק ב; שו"ת שרידי אש חלק ב סימן מא סעיף כא.

5 כמו שכתב הפרישה (יו"ד קפב, ה): "אבל במקום שמעבירין השער האנשים. נראה דרצה לומר אנשים גוים, דכיון דנהוג נהוג ולמדינן ממנהג הגוים. גם יש לומר דעל ישראל קאמר, דהיכי דהנהיגו כן כולם יחד אין מוחין בידם". הביאו ר' עקיבא איגר, שם, א; דרכי תשובה שם, ג.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
חנה בת אוריה
טל שאול בן יפה

רות ציפורה בת חנה
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה
אהרן (רוני) בן פנינה
ז'קלין בת רינה
חיים מנחם מנדל בן חנה
מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
דוד בן רחל

ניר יצחק רפאל בן יפה

מעיין בת הדס

יאיר ידידיה בן מיכל בינה
שמואל בן ברוריה
נעם בן שלומית

שלמה בן שולמית

עודד בן חיה
בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א 
 

 גב' צפורה בת יונה דונייר ע"ה

נלב"ע י"ב אדר א'

 

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א באדר א' תשע"ד

 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.