|
 שנת תשס"ט |שבת פרשת שלחשו"ת "במראה הבזק": כיצד ינהג גוי בקדושת בית-כנסת שנמכר לאחר מלחמת העולם השניה(מתוך ח"ג)
ישראל Israel
שבט תשנ"ה
כיצד ינהג גוי בקדושת בית-כנסת שנמכר לאחר מלחמת העולם השניה
שאלה
ברצוני לשאול שאלה, שהופנתה אלי ע"י מכר (לא יהודי) העוסק רבות בחקר תולדות היהודים בגרמניה והוא בעל מעורבות רגשית כנה. האדם הנ"ל רכש לפני שנים אחדות את בנין בית הכנסת לשעבר בהארבורג (עירה קטנה בשוואביה, בוואריה). ביהכ"נ נמכר לראשונה לאחר מלחמת העולם השניה (מכיון שלא נותר אף יהודי באזור) ע"י האירגון היהודי JRSO, שהופקד על הרכוש היהודי הנטוש לאחר המלחמה. בשעתו הוא נמכר לארכיטקט, ששינה עד בלתי הכר את פנים המבנה (וידוע לנו, שאת תשמישי הקדושה הצילו היהודים המקומיים עוד לפני המלחמה). אח"כ, כאמור, קנה אותו מר פלוני הנ"ל. הוא שפצו והפך אותו למעין אכסניה, שבה מתקיימים ימי עיון ותרבות וגם תערוכות וקונצרטים. כל זאת, מתוך רצון להציב יד ליהודים,שחיו בעבר במקום (וזאת כמובן, בהתאם להבנתו האישית). הפעילות בבנין הופסקה לפני למעלה משנה מחוסר תקציב, מאחר שהשלטונות המקומיים לא ראו זאת בעין יפה וסרבו לסייע לו כלכלית. מאחר שאינו יכול עוד להחזיק את הבנין, רוצה כעת מר פלוני למכור, אך מתוך יראת כבוד למבנה ולעברו הוא מבקש לשאול את השאלות הבאות: א) האם יש למבנה עדיין קדושה, ואם כן, במה היא מתבטאת? ב) האם קימות לגביו, כגוי, הגבלות לגבי יעודו של הבנין לעתיד? ג) אילו דברים אסורים לגביו בכל מקרה מנקודת ראות הלכתית? אנו מקוים שכבוד הרבנים יגלו הבנה לגבי האיש, למרות שאינו בן ברית. מהכרותנו אותו, יכולים אנו להעיד כי נראה שכוונותיו כנות וישרות. ברצוני להבהיר נקודה לא ברורה. ביהכ"נ נמכר ע"י האירגון היהודי JRSO, לאחר מלחמת העולם השניה לאדם אחר, ומר פלוני רכש מבניו של אדם זה את הנכס, כמיטב ידיעתי, בשנות השבעים כיד שניה. אוכל לברר אצל מר פלוני האם בידו חוזה המכירה הראשוני, אך אני בספק אם כך הדבר. תשובה
א. אודות קדושת המבנה - אם ישנה או איננה, שאלה זו תלויה בבירור עובדות מספר הנוגעות למכירתו הראשונית של בית-הכנסת. וזאת לדעת, במכירת בית-הכנסת שלא על מנת להמשיך ולהתפלל בו, פעמים שקדושת המבנה פוקעת לגמרי, ופעמים שנותרת בו קדושה מסוימת אשר ההשלכה ההלכית-מעשית שלה היא, שאין לעשות במבנה אחד מן ד' הדברים הבזויים: מרחץ, בורסקי, בית-טבילה ובית-הכסא1. העובדות הטעונות בירור בהקשר זה הן: באיזו סמכות הלכית פעלו מוכרי בית-הכנסת2; האם התירו ללוקח בפירוש לעשות בו הכל, לרבות ד' הדברים הבזויים3; האם המוכרים היו צריכים לכסף המקח לבניין בית-כנסת אחר4. בנידון שאלתך, קשה ואולי לא ניתן להשלים את הפרטים הנעלמים הללו. על כל פנים, אין לבירור נקודה זו השפעה על שאלותיך הבאות, וכפי שיתברר בהמשך. ב. ההגבלות הנובעות מקדושת בית-הכנסת אינן מחייבות את הגוי. זה האחרון מחויב בז' מצוות בני נוח, ואלו מיגבלות קדושת בית-הכנסת לא זו בלבד שאינן מהן, אלא להרבה דעות קדושה זו נובעת מתקנה דרבנן בלבד. עם זאת יש לציין שמתוקף המחויבות של היהודי לשמור על קדושת בית-כנסת היה מוטל על היהודי מוכר בית-הכנסת להטיל בחוזה המכירה עם הקונה מיגבלות מעין האמורות, גם אם נאלץ למכור לקונה גוי. אך בנסיבות האמורות, כאשר המבנה בא ליד הגוי בלא מיגבלות, אין מחויבות על היהודי להתערב במה שהגוי עושה ברכושו5. ג. ה"חתם סופר"6 כתב על שאלה מעין זו: "ואפילו אם היה מותר מן הדין, יש לאסור, כיון דאומות העולם מקפידים בזה שבית התפילה שלהם גודרים אותו המקום בחורבנו... ואם לא נעשה כן אנו, יהיה ח"ו חילול ד', וכל כוונת בית הכנסת לקדש את ד"' וכו'. נמצא לפי זה שלגוי המתעניין מיוזמתו, והחש בעצמו שמן הראוי, שיהיה ביטוי לכבוד שרוחשים כלפי מבנה קדוש - לו צריך לפרט את ד' הדברים הבזויים וכו' (עם סיוג שאין בסמכותנו לחייב אותו לעמוד בכך, אם אינו רוצה). ______________________________________________ [1] שו"ע או"ח (סי' קנג סעיף ט), ובקל וחומר הוסיף עליהם ה"אגרות משה" בכמה מקומות שאין למוכרו למי שיעשה אותו לכנסיה וכד'. 2 "שמא פירסמו על אודות המכירה באופן שיהיה דינם כ-ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר", עי"ש. אמנם להלכה חש ה"ביאור הלכה" שם לשיטת הראב"ד, שגם זה לא יועיל להפקיע קדושת בית-הכנסת לגמרי. 3 כן כתב ה"פרי מגדים" הובאו דבריו ב"משנה ברורה" (שם ס"ק נו). [1] באין המוכרים זקוקים לתמורת המכירה, ומכרו אותו באופן ששוב לא יתפללו בו, חידש ה"אגרות משה" (או"ח ח"א סי' נא) שקדושתו פוקעת לגמרי, גם לעשות בו ד' הדברים. 5 עיין "אגרות משה" (שם סי' נ ד"ה ומכיון) שמדבריו עולה חילוק שאין חיוב למנוע מהגוי למכור לד' דברים, אף שאסור לגרום או לסייע לכך. 6 או"ח סי' לא, הובאו דבריו ב"שדי חמד" (ח"ו, עמ' 295 אות טז).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
שלח תשס"ט
שלח תשס"ט
