|
גיליון מספר 22 - חוזיםהעקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון1. טענת פרעון נגד כתב יד הלוה / הרב מ. שלזינגר
א. מעיקר הדין, שטרות אינם נקנים אלא בכתיבה ומסירה. אולם, ניתן להקנות שטרות גם בסיטומתא, ולכן אם מנהג המדינה הוא להקנות בצורה אחרת, הרי זה מועיל.
ב. מעיקר הדין, רשאי הלווה לטעון פרוע נגד שטר בכתב יד הלווה. אולם, במידה שיש דינא דמלכותא שהלווה אינו נאמן לטעון פרוע נגד שטר הנעשה כתיקון המדינה, דנים כך, אף לדעות הסוברות שלא שייך דינא דמלכותא בעניינים שבין אדם לחברו.
ג. הימצאות פתק בכתב יד המתחייב בידי התובע, אינה מהווה בסיס אפילו לחיוב הנתבע בשבועת היסת על טענת הפירעון.
2. פיצוי על נזק ומניעת רווח עקב הפרת הסכם / הרב יהודה זולדן
א. להתחייבות שנעשתה בעל-פה אין תוקף, אלא אם כן היא אינה מותנית, ונעשית בפני עדים.
ב. הסכם לתקופת זמן קצובה, שמקובל לחדש אותו בזמנים קבועים, אף על פי שלא חודש בפועל, אם המשיכו הצדדים לנהוג על פי ההסכם, הוא תקף לתקופה נוספת.
ג. אדם שלא היה יכול לעבד את שדהו בגלל שחברו הפר את ההסכם עמו, זכאי לקבל פיצויים עבור הפסד הרווחים ממפר ההסכם, אף אם לא הוסכם על כך מראש בין הצדדים.
3. תביעה בגין הפרת סעיפים בהסכם / הרב מימון נהרי
א. במקרה של ספק בפרשנות של חלק מהסכם, יד התובע על התחתונה, משום שהמוציא מחברו עליו הראיה.
ב. במידה שחלק מההסכם התברר כבלתי אפשרי, שאר ההסכם תקף ואין בכך עילה לביטול ההסכם כולו.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מדורים נוספים בגיליון זה: |