|
גליון מספר 5 - סמכות גופים ציבוריםהעקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון1. סמכויותיה של אגודה שיתופית / בית הדין לממונות, גוש עציון
נושא התביעה: אגודה שיתופית אשר מנהלת ומבצעת חלוקת מגרשים שבבעלות מנהל מקרקעי ישראל. היקף הסמכויות שניתנו לאגודה מן המנהל, אינן מפורטות. טענת התובעים היא שנגבה מהם סכום שאין בסמכות האגודה לגבות.
א. העובדה שהתובעים ידעו את הסכום בו הם מתחייבים תמורת המגרש ושהם שילמו בפועל סכום זה, אינה מבטלת את זכותם לתבוע בחינה של עניין זה בבית הדין. זאת משום שאין בסמכות האגודה לחלק את המגרשים למרבה במחיר, אלא מתוך התאמה לעלויות הפיתוח. האגודה מחויבת בהעמדת תנאים שוויוניים. התשלום בפועל נעשה מתוך כורח, ועל כן, אין להסכמת התובעים לתשלום בהקשר זה תוקף.
ב. אין יחס ישיר בין המסים שגובה האגודה, ובין ההוצאות שהיא צריכה להוציא. ולכן, בסמכותה של האגודה לגבות את סכום העלות המלאה של הפיתוח, גם אם זכתה למימון חלקי של עבודות הפיתוח ממקורות נוספים.
ג. אין פסול במתן הנחה לרוכשי המגרשים הראשונים וגבייה מלאה מרוכשים מאוחרים, שכן אי שוויון מעשי זה נובע משיקולים ציבוריים של עידוד הרכישה בשלב בו הדבר נצרך. האגודה רשאית להפעיל שיקולים כאלו, שכן היא אינה מייצגת רק את האינטרסים האישיים של אוסף חבריה, אלא גם שיקולים ציבוריים.
2. סמכויותיו של ועד בית / בית הדין שעל יד המועצה הדתית ירושלים
א. מעמדו של ועד הבית הוא כשל ז' טובי העיר.
ב. על כן, החלטת ועד הבית לחיוב בתשלומים מחייבת את דיירי הבית.
ג. בית הדין אינו מחייב את הנתבע בהשתתפות בעלויות של הליכים בערכאות, שכן ספק אם פעולות אלו מותרות על פי דין.
3. נזק שנגרם על ידי ועד הבית / בית הדין נוה נוף ירושלים
א. להחלטות ועד הבית נבחר, יש תוקף של החלטה של הציבור כולו, כל שאלו בתחום סמכותו – ניהול הבניין וקבלת החלטות בעניינים השוטפים הנוגעים לו.
ב. העובדה שפורסמה על ידי הוועד מודעה בנושא מסוים, ורוב הציבור לא התנגד לתוכנה, גם היא נותנת תוקף של החלטת הציבור לאותה החלטה.
ג. מותר לאדם לפַנות חפץ של אחר מביתו לאחר התראה, אך לא לשוברו בידיים. בחוות יאיר עולה שמותר לפנותו גם למקום בו ברור שייפסד (כגון פח אשפה).
ד. מימוש ההחלטה רק לגבי חלק מן הדיירים מעלה שאלה לגבי הסמכות לביצוע ההחלטה. בירור העובדות המורכבות העלה שיש להגדיר אפליה זו בגדר פשיעה, אך לא כמעשה בידיים.
ה. אם מינוי ועד הבית הוא במסגרת סבב מחייב בין הדיירים, היקף החיוב של ועד הבית הוא של שומר שכר. אם זו התנדבות, החיוב הוא כשל שומר חינם ויש גם מקום לדמות זאת לאפוטרופוס, אשר נחלקו בו הפוסקים אם הוא כשומר חינם, או שפטור אפילו בפשיעה.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מדורים נוספים בגיליון זה: |