|
גיליון מספר 60: הגליון המסכםהעקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליוןסיכום פעילות 'הלכה פסוקה' לאחר שלוש שנות פעילות וחצי, בטאון הלכה פסוקה מסיים את פעילותו. תפקידיו העיקריים של הבטאון היו בהיכרות של הציבור הרחב עם הנעשה בבתי הדין, ובהפצת פסקי דין בני זמננו בין הדיינים בבתי הדין השונים. ביחס ליעד הראשון – העלאת המודעות לדין תורה בציבור הרחב – אין ספק ש'הלכה פסוקה' תרם רבות. הן דרך המנויים הישירים של הלכה פסוקה, והן דרך מעגלים נוספים הקוראים את פסקי הדין: דף פרשת השבוע של ארץ חמדה – 'חמדת ימים', אתר 'ארץ חמדה', אתר 'ישיבה' ועוד. ביטוי נוסף להיכרות המתרחבת של הציבור עם בתי הדין, עולה מהתרחבות הפנייה בפועל לדון בדין תורה. בית הדין 'ארץ חמדה – גזית' פועל ועוסק בתחומי משפט שונים: דיני חוזים, תביעות נזקי גוף ורכוש, תביעות מקרקעין, שכר טרחת עו"ד, תביעת רשלנות מקצועית, לשון הרע, זכויות יוצרים, ועוד. איחוד הפעילות של בית הדין של ארץ חמדה 'משפט והלכה בישראל' עם פעילותה של רשת בתי הדין של גזית, מהווה מכפיל כח נוסף לפעילות בתי הדין. מספר התיקים ומורכבותם עולה מיום ליום. הן בגידול ניכר בגובה סכומי התביעות, הן בהרחבת מעגל התובעים והנתבעים כך שהוא כולל גם חברות עסקיות ומשרדי עו"ד, והן בעומק המשפטי הנדרש מבתי הדין בטיפול בתיקים המורכבים. ביחס ליעד השני – היכרות של הדיינים עם פסקי הדין של בתי הדין השונים – אין בידינו נתונים בדוקים. רבים מפסקי הדין הכתובים של בתי הדין לממונות נקראו ע"י מערכת הלכה פסוקה, ועשרות רבות מתוכם מפסקי דין אלו התפרסמו בבטאון. כמו כן, אנו יודעים על מספר דיינים הקוראים בקביעות את 'הלכה פסוקה', אך לא ברור עד כמה רחבה התופעה הזו. אין ספק, שהנכונות להשתמש בפשרה כדי לחייב על נזקים שנעשו בגרמא, וכן הנכונות לחייב בטיעון של 'הסתמכות' התרבו בקרב הדיינים, ויש לנו סיבה טובה להניח, שלבטאון היה יד ורגל בשינוי התפיסה בקרב הדיינים. יוזמה נוספת של 'הלכה פסוקה' היתה סקר שעסק ביחס הציבור לפנייה לדין תורה. המסקנה העיקרית שעלתה מן הסקר היא שהסיבה המרכזית למיעוט הפנייה לבתי דין לממונות היא פשוט חוסר מודעות. הציבור אינו מודע לכך שישנם בתי דין מלבד בתי הדין של המדינה, שכלפיהם יש לו יחס שלילי. משיחות עם הנשאלים, נראה שהאפשרות לפנות לדין תורה כאמצעי לפתרון סכסוכים, לא עולה כלל על דעתו של האזרח הדתי המצוי. רק כמחצית הנשאלים חשבו שפסק של בית דין ניתן בכלל לאכיפה בהוצאה לפועל! המסקנה החשובה השנייה היא, שעל מנת שבתי הדין יהיו אטרקטיביים יותר, הם צריכים לתפקד יותר כמערכת – קיום סדרי דין ברורים, שימוש בדיינים שעברו הכשרה רשמית, אפשרות ערעור ואפשרות לייעוץ מקצועי, קרי אפשרות להיעזר בעורכי דין או בטוענים רבניים. ניתן לקרוא את תוצאות הסקר בהרחבה בקישור http://halachapsuka.googlepages.com/survey.doc. עוד יוזמה חשובה של הלכה פסוקה היא פרסום מאמרים שונים בנושאים הלכתיים אקטואליים הנוגעים לדיני ממונות ולעניינים חברתיים. בין מאמרים אלו ניתן למצוא את הנושאים שנידונו במדור 'עת לדון', ומאמרים רבים נוספים, ביניהם: 'מעמד חוקי המדינה בדין תורה', 'יישום ההלכה במציאות כלכלית משתנה', 'תוקפו ההלכתי של חוק שכר מינימום'. את המאמרים ניתן לקרוא באתר הלכה פסוקה. סקירת המתרחש בארץ בתחום דין תורה אף שהאיסור לפנות לערכאות הוא איסור חמור, וחרף העובדה שקיים קונצנזוס רבני מקיר לקיר בנוגע לאיסור זה, הרי שהציבור בכללותו כמעט שאינו פונה לדין תורה. במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, החלו מספר תהליכים שאנו מקווים שיביאו לשינוי בתחום, כך שבעתיד הקרוב נראה ציבור גדול יותר ויותר הפונה לדין תורה במקום לבתי המשפט. ראשית, הקמת מערכת בתי דין מסודרים. בית הדין משפט והלכה בישראל ורשת בתי הדין של גזית, שהתאחדו לאחרונה, הם דוגמה לחשיבה מחודשת על צורת הפעילות של בתי הדין. אם בעבר היה מדובר במוסד 'שטיבלי', שהצד המנהלי שלו לוקה בחסר, הרי שכיום מדובר בארגון מסודר, בעל סדרי דין ברורים ואחידים, שהחלק המנהלי שלו מקבל את תשומת הלב הראויה. הקפדה על זמני הדיון, שימוש בעקרונות פסיקה משותפים, התחייבות לפסק דין כתוב ומנומק בכל תיק ותיק ודוגמאות נוספות – כל אלה הם חלק מהרצון ליצור מערכת בתי דין המבוססת על התנהלות תקינה ושקופה. חלק מתהליך יצירת מערכת בתי דין, הוא גם תיאום בין הדיינים בבתי הדין השונים. תיאום זה נעשה, בין השאר, דרך המושב לאבות בתי דין שנערך מדי שנה במהלך הכנס העולמי לדיני ממונות. המושב, המתקיים בשנים האחרונות, הינו מוקד של דיון משותף של אבות בתי דין מבתי דין שונים ברחבי הארץ, כאשר הנושאים הנידונים הם כאלו הרלוונטיים לכלל בתי הדין – בתי דין לערעורים, שימוש בפשרה, מעמדם של חוקי המדינה, ועוד. המסקנות העולות מדיונים אלו משמשות תשתית פסיקתית אחידה לבתי הדין השותפים בדיון. אחת הבעיות המונעות את הפנייה לבתי הדין היא חוסר ההיכרות של עורכי הדין עם בתי הדין. בשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול ליצור קשר בין עורכי דין לבין מערכת בתי הדין. הן דרך פרסום פסקי הדין וצפייה של עורכי דין בדיונים, ובשנה האחרונה גם דרך קשר בין מערכת בתי הדין לבין הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. קשר זה בא לידי ביטוי בהקמת הקליניקה למשפט עברי. התלמידים המשתתפים בקליניקה זו מתנסים בייצוג בעלי דין בדין תורה ובכתיבת חוות דעת מתחום המשפט העברי. קושי נוסף בפנייה לדין תורה קשור לכך שהחוזים המקובלים אינם מחייבים כאשר מגיעים לדין תורה. מכון משפטי ארץ מפרסם בשנים האחרונות מספר גדול של חוזים מתחומים שונים התקפים גם על פי החוק וגם על פי ההלכה – חוזי מכירת דירה, שכירות דירה, העסקת קבלן ועוד. הגורם החשוב ביותר ביחס למכלול התהליכים הללו הוא, העובדה שכל הגופים הנוגעים בדבר משתפים פעולה. איחוד בתי הדין ארץ חמדה וגזית, החיבור בינם לבין הקליניקה למשפט עברי, שיתוף הפעולה עם מכון משפטי ארץ ובתי הדין של 'הליכות עם ישראל' בראשות הרב ד"ר רצון ערוסי – כל אלה הם דוגמאות לשיתוף פעולה מרשים ביותר, שמטבע הדברים נושא פירות. לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מדורים נוספים בגיליון זה: |