שנת תשע"ג | שבת פרשת וילך

פרשת השבוע: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל – "משיב בן שב"

שבת שובה נקראת על שם ההפטרה שפותחת בקריאה:

"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (הושע  י"ד ב).

הפעם נעסוק בנביא הושע בן בארי, שורשיו והרקע לפעילותו הנבואית.

המדרש בפסיקתא רבתי דורש:

"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל ..." זהו שנאמרה ברוח  הקודש  ע"י שלמה: "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב וּגְמוּל יְדֵי אָדָם יָשִׁיב לוֹ" (משלי י"ב י"ד). כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה? לא אמרו אלא כנגד תשובתו של ראובן שנאמר: "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו" (בראשית ל"ז כט) ר' אלעזר אומר בשקו ובתעניתו היה יושב על אותו מעשה שאירע ולא נפנה משקו ומתעניתו. בא והציץ בבור והנה אין יוסף בבור (שם) אמר לו הקדוש ברוך הוא: ראובן אתה בקשת להשיב את יוסף, בן חביב לאביך, חייך שבן בן בנך ישיב את ישראל בתשובה שלימה לאביהם שבשמים ואיזה זה הושע בן בארי. הדא הוא דכתיב: "דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: תְּחִלַּת דִּבֶּר יְקֹוָק בְּהוֹשֵׁעַ (הושע א' א-ב) וכתיב:  "וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל ... בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי" (דהי"א ה' א, ה) ..., א"ר ברכיה אמר לו הקדוש ברוך הוא לראובן אתה פתחת בתשובה תחלה חייך הושע בן בארי בנך יבא ויפתח להם לישראל בתשובה שנאמר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק" (הוספה א פיסקא ג).

נוכל ללמוד ממדרש זה כמה דברים:

א.   שליחתו של הושע בן בארי להחזיר את העם בתשובה, היא המשך פעילותו של ראובן זקנו, שהיה הראשון ששב בתשובה על חטא מכירת יוסף. יש בשליחתו של הושע גם שכר לראובן על חזרתו בתשובה ועל כך שהיה הראשון שהורה תשובה ל"בת השושבה".

ב.   הושע היה נסיך משתי בחינות:

1.    הוא היה נביא בן נביא. אנו למדים זאת מכך שבראש ספרו נזכר גם אביו. וז"ל המדרש: "אמר רבי יוחנן: כל נביא שנתפרש שמו ונתפרש שם אביו - נביא ובן נביא" (ויקרא רבה פרשה ו). חז"ל גם גילו לנו היכן נמצאת נבואתו בתנ"ך (עיינו ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ו). 

2.    הוא היה בנו של הנשיא האחרון של שבט ראובן. כנראה שהנביא בארה עמד בראש שיירת הגולים כאשר תגלת פלנאסר-מלך אשור הגלה את שבטי הצפון ואת שנים וחצי השבטים ששכנו בעבר הירדן המזרחי.

ג.    הושע נשלח לקרא לתשובה ולנחם את עם ישראל דווקא בזמן שהיה נראה כי, ח"ו, הקב"ה גירש את עם ישראל וניתק, ח"ו, את הקשר עמם, על ידי שליחתם לגלות. לכן דווקא בהפטרה שנקרא השבת החותמת את ספרו יתנבא הושע בסגנון שיר השירים:

"אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן:

 יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן:

יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן" (הושע פרק י"ד ו-ח)

הוא יכריז כי הקשר בין עם ישראל לאלקיו לא ינותק לעולם. לעתיד לבא ישמע שוב קול התור.

עיינו גם בדברינו לפרשת האזינו- שובה תשס"ד.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר