English | Francais

Search


שנת תשע"ג | שבת פרשת ויצא

פרשת השבוע: זְבוּלֻן וְיִשָּׂשכָר

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

בפרשתנו מספרת התורה על בניינה של משפחת יעקב, ארבעת האמהות  וילדיהן.  אנחנו נתמקד בשני בניה של לאה: יששכר וזבולון שנולדו לאמם מאוחר יותר לארבעת אחיהם הגדולים והמלווים את עם ישראל לדורותיו כצמד. כ\כור, יששכר הגדול ואחיו הקטן ממנו - זבולון. יששכר הפך לסמל לדורות למי שזכה בכתר תורה.

אין זה פלא כי בפרשת הנשיאים, נשיא שבט יששכר הוא המקריב שני, מיד אחרי נשיא שבט יהודה המוביל . מסביר זאת גם המדרש: "שהקריב שני למלך מפני שהוא בן תורה" 
                                                                               (ספרי זוטא פרק ז).

גדלותו של שבט יששכר בתורה רמוזה בכתובים, גם במקומות נוספים כמו:

"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דברי הימים א י"ב לג).

ובמדרשים: "אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר"
                                                         (בראשית רבה פרשת ויחי פרשה צט)

התורה רומזת:

"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים ל"ג יח)

וחז"ל מפרשים: "זבולון שהיה עוסק בפרגמטיא שלו ומאכיל את יששכר" (שם).

לכאורה יששכר עוסק בעיקר - ב"צורה", בצד הרוחני, בדברים החשובים = בתכלית ואילו זבולון עוסק בטפל - ב"חומר", בצד הגשמי = באמצעי.

עיון בברכותיהם של יעקב אבינו ומשה רבינו, מספק לנו חומר למחשבה ולתובנה מעמיקה יותר. יעקב וגם משה מקדימים את זבולון ליששכר, אע"פ שיששכר הוא המבוגר יותר.

וז"ל הכתוב:

"זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן:  יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מ"ט יג-יד),

וכמובא לעיל:

"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים ל"ג יח). 

מדוע?

גדלותו של יששכר בתורה עלולה לגרום לשתי תוצאות גרועות.

הראשונה - יששכר עלול לחטא בגבהות לב "מנא לך דרבנן איקרו מלכים?" (גיטין דף סב ע"א). השניה - יששכר עלול לחשוב שזבולון זקוק לו והוא איננו זקוק לזבולון. תפקידו שלו הוא להסתגר, לבודד את עצמו מכלל הציבור ולנתק עצמו כדי שיוכל לגדול בתורה.

באים יעקב אבינו ומשה רבינו וקובעים לדורות: יששכר זקוק לזבולון לא פחות ממה שזבולון זקוק ליששכר. אל לו ליששכר להתנשא ואל לו לנתק עצמו מן הציבור. זכוֹר יששכר, אף על פי שכתר תורה בראשך, יש בחינות ששני אתה לזבולון!

ש"י עגנון, בסיפורו הקצר "יששכר וזבולון" היטיב לבטא את הרעיון. נביא את דבריו בקיצור: "כשבא יששכר ליטול חלקו בגן עדן בדקו בספרו ומצאו כתוב  'יששכר עסק בתורה שני ימים' עמד יששכר ותמה אפשר אני שכל ימי לא משתי מאהלה של תורה והטתי שכמי לסבול עולה של תורה לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה? ... נתאנח יששכר אנחה גדולה ונשמע קולו בגן עדן. אמר זבולון דומה עלי קול זה כקולו של יששכר אחי, אלך ואראה. מצאו ליששכר מצר... באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן עדן ונתפנה מקום אף ליששכר"...  מפני שתמך זבולון בידיו של יששכר, ויששכר תמך גורלו של זבולון - תמך עליהם הקדוש ברוך הוא כבודו (מתוך "אלו ואלו").

 

בימים אלה, כשעם ישראל נאבק באויביו השפלים, המנסים לפגוע דווקא באזרחים שלווים בבתיהם, זקנים נשים וטף, נאחל לחיילי צה"ל ולכל אנשי כוחות הביטחון ובתוכם גיבורי התורה חיילי ישיבות ההסדר, המכינות ובוגריהן

"כה לחי" "אתם שלום וביתכם שלום"!

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

  

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.